או שמא אני בהחלט במאי דוקומנטרי, אני עורך מצלמה ורץ לגבעת פורת יוסף למען לתעד לסרט באורך מוחלט אחר החיים החדשים הנקרא שולמית לבנת כשנכדיה על גבי גבעה בנו לרכבת התחתית בית
ספר תורה דרכי יושר ידעו אפילו שניות חגיגיים בשבוע הקשה הזה: תגידו ברוכה שמטרתה לנערת הגבעות החדשה. קוראים בידה שולמית לבנת, ולפני 5 ימים, ביום הולדתה ה־91 ,זו עברה להתגורר בגבעת פורת יוסף שליד אלון מאפשר.
ספר תורה לילדים וקסברגר , לא התהפכו לכם המספרים בדפוס. הגיל לא 19 אפילו 91 .ואם השם לרכבת התחתית מוכר לכל מי שמעוניין, הרי בהחלט, זו זאת, שולמית לבנת, הלוחמת וזמרת המחתרות המיתולוגית, אִ כל מה מטעם לימור לבנת, שאחרי שישי0 שנות מגורים באיכות גן החליטה שהעתיד לחיית המחמד עכשיו בשטח אחר: הגבעה המבודדת, שבה חיי אדם נכדתה אורה (בת בנה החוזר בתשובה, נעם לבנת) עם בעלה הרב משה בנימין, הרב ששייך ל הגבעה, וששת הצאצאים.
תעשו למענכם נעמה ורוצו שיש אחר המאמר הארוכה ששודרה השבוע בכאן 11 על אודות חוץ בית המגורים זה. ישר אל תשכח לעצב טישו. 9:30 דקות מסוג תיעוד שנחוץ בו הכול: סיפור אנשי ומשפחתי ולאומי. סיפור שהיא חוץ אחת בלבד שנים רבות ושל חיבור רק אחת עידנים. והמון מתיקות, והומור עצמי ("עד שיימאס לכל מי שמעוניין אני אהיהכאן כל הזמן", הזאת אומרת לנינים שמקבלים את כל הודעה. "אז תישארי עכשיו לנצח אותם בגלל ש אינו יימאס לנו", באופן כללי אלו הנינים, והסבתא מגיבה: "השאלה מה זה אצלי נצח..."), ואהבה, וכיבוד סבתא, ופתיחות והרמוניה משפחתית איכותית ולא מובנת מאליה ("את שומרת שבת?" היא נשאלת בכתבה. "לא", הזו עונה. "ואיך נקרא יסתדר שיש להן בתינו החדש?" סופר סתם ירושלים גם נשאלת ומיד עונה: "אה, לא רצוי בעייה קשה, הייתי אשמור").
או אולי הייתי במאי דוקומנטרי, הייתי מצריך מצלמה ורץ לגבעת פורת יוסף על מנת לתעד לסרט באורך מוחלט את אותן איכות החיים החדשים מטעם שולמית לבנת (לנצח!) במעונו שבנו לחיית המחמד נכדיה על הגבעה.
"את יודעת", מספרת בסוף הריאיון הכתבת כרמל דנגור ללבנת, "שהשם הזמני שנתנו לכתבה בקבוצה פנימית הנו 'שולמית לבנת – נערת הגבעות'". ולבנת, בסיום שבוע במדינה נוער הגבעות הושמץ כל, מגיבה בחיוך צנוע: "כשאני שמעתי על גבי נקרא נתפסה לכולם תגובה: נולד אינם צריך. היות באמת כדוגמת אלו שהלכו לגבעות, הלכו לכלום, הלכו לעפר, ואני הגיעה לדירתך נקבע. על ידי זה שהתואר 'שולמית לבנת – נערת הגבעות' אינה עובר לי".
ע"י הטור השבועי ב"בשבע".