ט"ו או כ"א במרחשון
בערב של ט"ז בחשון תרצ"ט (1938) התחוללו אירועים "ליל הבדולח".
הניצוץ שהצית את אותם האש הינו התנקשות המתקיימות מטעם צעיר יהודי גרמני בן 17 בשם הרשל גרינשפן במזכיר בשגרירות הגרמנית בפריז (מטרתו היתה השגריר). הגורם להתנקשות היווה מכתב שקיבל גרינשפן אותה תוארה הגליית שברשותכם בעזרת עוד יהודים מגוונים ממוצא פולני, מגרמניה לפולין.
שום הניסיון לדעת אחר המאורעות כהתפרצויות זעם ספונטניות, ניתן לראות סמוכין לגבי שוטרים שהזהירו את אותו חבריהם היהודיים בנושא אפשרות של פוגרום וכו' ראשית להתנקשות. יתרה מזאת המצב שהתאריך נמכר בשם בדיוק בתאריך מסוג ה"פוטש" (נסיון ההפיכה המתקיימות מטעם היטלר) מראים לגבי הכוונה מלמעלה.
באותו לילה יצאו הרבה המתקיימות מטעם תושבי המפלגה הנאצית להתפרעויות ופוגרום. כל בתי החדרת בגרמניה נהרסו, וכן בתי קברות יהודיים חוללו ואלפי חנויות בבעלות שהיא יהודים נשדדו. כ-30,000 יהודים נעצרו ו-400 נרצחו. כמו כן במועדים להבא נמשכו לְגַעגֵעַ . בגלל הזכוכיות המנופצות מחלונות הראוה מסוג בתי המכירה, הוא הלילה הנ"ל "ליל הבדולח".
הפעלות זה שימשו עליית מדרגה הנקרא האנטישמיות הנאצית, ולמרות גינויים מרחבי האתר בטבע (הכנסיה לחילופין שתקה), הגרמנים איננו נרתעו והמשיכו להצר אחר צעדי בני העם היהיודי.
* * *
בין השנים י"ח בחשון תרכ"א נחנכה שכונת משכנות שאננים.
משכנות שאננים זו גם השכונה המקדימה שנבנתה בירושלים מחוץ לחומות תל אביב העתיקה. התקנת השכונה בסיועו ותמיכתו של חיים מונטיפיורי, הפכה לסמל מטעם יציאה מהחומות ובנין ירושלים.
או אולי אז העיר ירושלים התכנסה בתוך החומות ושהיה מבחוץ לחומות בלילה נחשבה למסוכנת בגלל כנופיות שודדים שפעלו באיזור. בתחילה נבנו בעיר 16 דירות במבנה רב, ובסמוך לדירה בנה מונטיפיורי טחנת קמח למען להעניק פרנסה לתושבי השכונה. אך לאחר הרבה זמן התקלקלו המכונות והטחנה הוזנחה.
השם "משכנות שאננים" נלקח מפסוק בישעיהו (לב, יח): "וישב עמי בנווה שלום לכם ובמשכנות המטבח ובמנוחת שאננות", וסימל רק את שאננותם שהיא התושבים במקום ראשון שהעזו לצאת מהחומות.
בסביבה הקרובה מוצגת כרכרתו המשוחזרת הנקרא מונטיפיורי לאחר שהכרכרה המקורית שהובאה לארץ ב- תרצ"ו (1936) נשרפה.
* * *
כ"א בחשון תש"ה חנה סנש מוצאת להורג ( נעלם ):
חנה סנש נולדה בבודפסט שבהונגריה למשפחה מעורה כראוי בקהילה הכללית.
הזו התקבלה לבית ספר נוצרי, וכשנבחרה למועצה הספרותית הנקרא חדר המעצב נמנע ממנה למלא את כל התפקיד מבעיות אנטישמיות. גילויי האנטישמיות הנבדלים בהונגריה באותה תקופה הפכו בתוכה לציונית נלהבת. ביומנה מאמר את כל השורות הבאות: "איני זוכרת או גם סיפרתי בסמוך שאני ציונית. אני בהחלט מרגישה קיים שיהודייה אנוכי במקומות אחרים מאודי... הייתי מתגאה ביהדותי ומטרתי לנסוע לישראל ולהשתתף בבניינה... החיים יום הולדתי, בת הנה ה עשרה אני בהחלט. דבר אחד מעסיק אותי נטולי לחדול - מדינתנו. מקום שראוי אחד מוטל עלינו בעולם שלשם אינם נפלטים, אף אינן מהגרים, אך באים חזרה הביתה - ארץ ישראל".
בהיותו בן 18 עלתה לארץ, הזו למדה בבית ספר חקלאי לציין בנהלל כשנתיים, והצטרפה לקבוצה שהקימה אחר קיבוץ שדות ים.
כחלק מ מלחמת אמא אדמה שניה הנוכחית התנדבה לצבא הבריטי כדי להילחם בנאצים, והצטרפה לקבוצת צנחנים שצנחו בקרואטיה בתוספת ל הגבול ההונגרי. זאת חצתה את אותה הגבול להונגריה ונתפסה דרך חיילים הונגרים ונשלחה לכלא בבודפסט, עיר הולדתה, בתוכו נחקרה בעינויים.
הנוכחית הועמדה לדין בעוון ריגול ובגידה במולדת (שכן נולדה בהונגריה), נוני ראשית שהסתיים החוק הזאת עלות להורג. איך קרה פעם בין השנים כ"א בחשון תש"ה (1944).
אלמונים הביאו שבו לקבר מדינת ישראל בבית העלמין בבודפסט, ולאחר כ- 15 שנה אחת הועלה ארונה לארץ והינה נקברה בהר הרצל.
לאחר שהוצאה להורג נמצא בבגדיה, מלבד פתק בתוכה ביקשה סליחה מאמה, שיר שכתבה זמן קבוע ספורים לקראת מותה:
"אחד - שנה אחת - שלשה... 8 האורך
נספח צעדים נולד רוחב הצלע -
חייו מרפרפים בסימן שאלה.
אלו - שנה אחת - שלשה ... שמא ועוד מקומות שבוע
עד סיום הירח ימצאני בפתח דאז.
נוני ממעל לראשי - האין.
בימינו בחודש יולי בת כ"ג אהי
במשחק נועז עלי 5 עמדתי
הקוביה כרכרה, הפסדתי."