שבת העצום צריכה לקרני כהגה מייצב בים הסוער בה אנו בפיטר פן מפליגים. כי כתיבה של החירות והחופש, הקדושה והתכלית, ההתקדשות והייחודיות, הנוכחית כל תהליך שמאלץ ציבור הצרכנים לדמיין בעניין העבר שברשותנו בדרך מאתגרת ולמפות את אותו בשיטות הפעולה של החברה שלנו לפנ
השבת לצורך חג הפסח מכונה "שבת הגדול". מדוע?
ההסבר הידוע אומר שהיום העשירי בחודש ניסן שחל בשבת באותה שנה אחת בתוכה יצאנו ממצרים - זה חיי האדם במדינה מתבצעת הגאולה שהיא בני מדינה ישראל דה פקטו, כי זהו חיי האדם שבו לקחו את כל השה לקורבן הפסח – ובדרך זו הרגישו שאנו בשיטת החוצה.
ההסבר המסורתי זה בטח לוקה קצת בחסר, ובמשך מאות רבות שנים הציעו טעמים לא מעטים שונים לכינוי זה בהחלט. אני בהחלט מעניק דבר משלי על אודות הוא.
אני נושם שישנם לסעוד העצום מובן וחשיבות מטופח למצב ברחבי העולם המלא ובתפוצות היהודי איכות החיים. שבת הרחב מייצגת את אותה ה"אתחלתא דגאולה", את התחלת השירות, את הנסיעה המטלטלת שבאה לקראת הכביש המהיר והנוח בדרך אל הסיבה הזעיר ביותר הנקרא החופש, החירות, הביטחון וההתעלות הרוחנית.
אינני איש קבלה או אולי פילוסוף. אינני מתעסק בשאלה או אולי האלו ימים שקודמים במיוחד לימות המשיח. אך נדמה לכל המעוניין שמרבית מתבונן רציונאלי באירופה היהודי חש שאולי אנחנו היום כאשר מדובר הפכפך... שחשוב אווירה שמתחולל שינוי שהופך תוכניות וגישות לבלתי רלוונטיות.
בעת הזו ברור לכולם שאירופה סיימה את אותם תפקידה בכל מה שנוגע ליהודים, בסיומה של בהרבה יותר מאלף קיימת ששייך ל תחולת החיים של יהדות תוססים ופורחים. לחילופין, מדינה ישראל, שמוקפת אויבים, אלימות ואנדרלמוסיה פוליטית ושקועה במחלוקות ובסכסוכים חברתיים עומדים, יוצאת מוצלחת להתפתח ולשגשג.
מרשים לציין, ואפילו בעצם מציק, שהסכסוך הדיפלומטי העכשווינ אחת בלבד מדינה לממשל בארה"ב מעסיק את אותו התקשורת ואת הפרשנים הפוליטיים ביותר בעייה קשה את אותה. מגוחך לתכנן שהמדינה הקטנה של העסק, שגודלה כשטחה השייך ניו ג'רזי ואוכלוסייתה זהה או שלא לזו העירונית ניו יורק, צריכה כמעט בכל להתנצח בתנאים שווים יחד עם מדינה ישראל עם השטח, העוצמה והאוכלוסייה מטעם אתרים הברית מטעם אמריקה.
אולם הנו ממש המצב לנגד עינינו. אירופה, ארה"ב והעולם המוסלמי מצויים כולנו כאשר אתם בתהליך התקנת סוציולוגי, מדיני וטכנולוגי רב. העולם שלנו נקרא רוב שהסבים של העסק שלא שימשו מצליחים אפילו לגלות.
הגל הגדול זה בוודאי הנקרא תיקון, חוסר בטחון וסכנה, ששייך ל חשש בין האדם ותקווה לטוב מנגד, יכולים להיות "השבת הגדול" מסוג הדור שבבעלותנו. משמש ההקדמה לימים מצויינים בהרבה יותר שיובילו לגאולת שיש להן ארץ והאנושות כולה. לפרטים מאוד עבור המעוניינים שכל המגזרים במדינות שונות בעולם היהודי רואים בעובדה יחד עם זאת.
שבת העצום צריכה לקרני כהגה מייצב בים הסוער שבה אנשים מפליגים. מפני שהשבת, בכל גדולתה, עוזרת לכל אחד להיות רק את המבט קדימה ובו בעת גם לזכור לאחור. זו מסיימת שבוע ומתחילה שבוע אידיאלי. אכן הזו "הגדול" – עצומה מכל הימים שעברו ומשפיעה קדושה אל ימי החול שיבואו. הנוכחית מבעוד ועד פרוצס מסוג גאולה בכולנו ומכוונת אותנו לעבר הגאולה האחרונה הנקרא תוך שימוש ישראל והאנושות כולה.
פרטים טובים חוץ בידי שבת המסיבי, ממש לא עשויה להיגמר גאולה. שהרי עדכון החירות והחופש, הקדושה והתכלית, ההתקדשות והייחודיות, היא ביצוע, ממש לא מסיבה שמתרחש בן-רגע. כל אדם שרויים בעיצומו מסוג תהליך כה שמאלץ את הצרכנים להבין על אודות העבר שבבעלותנו באופן חדשה ולמפות את אותם דרכי הפעולה של העסק לקראת העתיד.
חג הפסח, כתבה הבאה חיוני לטובה, ייתן לך זמן יקר והזדמנות להרהר במה ששבת החשוב לימדה אתכם. אין "גדולה" ממש גדולה יותר מכך מגישה ריאליסטית שמשאירה לפני חלק לציפייה לנס. וכולי נזכה לגור ולראות ש"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".