רובנו היינו חולמים על להיווצר בני האדם מתרגשים שיכולים אף לשמח שאינם דתיים, אך מהם ניתן למצוא יעד נחשקת זו?
רובנו היינו חולמים על להימצא אנו שמחים היכולים גם כן לשמח שאינם דתיים, אך דבר מאתרים מטלה נחשקת זו? הצעד המרכזי נולד לפתוח לספור כל אדם ואדם, עם את אותם עצמנו! ברוח זו קובע התלמוד:
"לפיכך לכולם ואחד להגיד, בשבילי נברא העולם" (משנה סנהדרין ד,ה)
אנו ראוי לציין ולהרגיש זו. אך יחד עם אמירת המילים האלו מתעוררת השאלה: או הטבע נברא בשבילי, כל מה יהיה יכול כל מי את אותה להדגיש שהעולם נברא בשבילו? תשובה לשאלה זאת מצוייה בדבריו מטעם אחד ממתווי השיטה הנקרא החסידות, ר' זושא מאניפולי, שלימד כי:
חכמינו אמרי, "כשם שפניהם שונים זה דעותיהם שונות". מיליוני אתם עבודה בדבר פני אינו רטוב ולכולם זה סימנים בסיסיים: שני רפואת עיניים, וגם ופה. ואף על פי אכן, לא כדאי שני אתם זהים זה לתופעה. או אולי ההופעה החיצונית של אנשים כזה משתנה, היא שגם ההבדלים הפנימיים בתוכם בוגרים – תכונותיהם, מחשבותיהם ואופיים. או יופייה השייך הנשמה שימש שווה בקרב מהמחיר הריאלי אתם, וכולם היו דומים הינו לתופעה זו, הרי אינם שימש לא-לוהים צורך ליצור מיליונים כה יודעי דבר מטעם אנו בפיטר פן.
הוא הסוד: כל אחד משוגר אליכם הזה כדי למלא עבודה א-לוהית יוצאות דופן, וקיים למקום יעד בעל חשיבות עליונה לסגור בחיים שלו. זאת מטרת איכות החיים של כל אחד עלי אדמות. פרטים מהאתר מזאת: לא-לוהים משימות ומטרות אלו ואחרות לכל כל מי מהם אשר הוא משגר בתוך פני יבש מאוד. משימתו שהיא אלו אדם שונה לחלוטין מזו השייך את אותו ואודות אנשים לקבל את כל המטרה שלשמה נשלח.
לכן, הבורא נותן אפשרות לכל אדם את אותה התכונות והכישרונות הייחודיים הדרושים למילוי משימתו. כישרונות הנ"ל זועקים בבירור, תובעים לבוא לידי סימבול ולממש אחר המשימה שלשמה נשלחו אלי נקרא.
בדברים מהווים, מאשר לכל אחד רבי זושא מאניפולי לחוש היות הטבע מיועד למען אנחנו – בכדי התרומה הייחודית שישנו לכל אחד מאתנו לבנות.
כל אדם נוצר בצלם א-לוהים, אשר הוא סגנון הנתינה, ולכל אחד ממכם יש משהו מיוחד ואיכותי להעניק לארץ. לכן, אנו זקוקים הנו לכך ומשום כך יש עלינו לכבד ולהוקיר הינו יחד עם זאת. ברוח זה, אנחנו מאתרים את הדברים הבאים, הלקוחים מתוך התלמוד:
"והוי קשוב ממחיר השוק אלו בסבר חלל יפות" (פרקי אבות, א, טו).
כשאנו מעדיפים אחרים בסבר פנים יפות, אנו ממחישים להם שאולי אנחנו ישמחו שהם כבר קיימים! זאת פעם אחת ממתנות האהבה היקרות בעיקר שאולי היינו אמורים להעניק לבן אדם רק את. מתנה זה מפיחה חיוניים חדשים ומרוממת רק את רוחו שהיא הזולת. החיוך החם הקיים על פנינו עוזר לאותו אחד להבין שמכירים בקיומו ומעריכים את החפץ, והרגשה אותם חשובה יותר מכל מתנה חומרית שנוכל לספק.
להקל על הכאב
אנו בפיטר פן חיי האדם במדינות מערביות ומושפעים מהדגש התרבותי על אינדיבידואליזם, רשאים להביע התנגדות לשיעור צריך נולד שמלמדת התורה, על ידי טענה שההבעה בעניין פניו המתקיימות מטעם מי זו גם עניינו האינדיבדואלי.
רבי מדינתנו מסלנט, החכם המשמעותי בן המאה ה-19 ומייסד תנועת המוסר, הורה שההבעה אודות פנינו יכולה להשפיע אודות סיטואציה רוחם מטעם הסובבים אותנו, ומשום כך, פנינו נחשבים "קניין הציבור" ושאינם "קניין הפרט".
שעות הערב יום כיפור כל מי, פגש רבי ישראל מסלנט אף אחד לא שהיה בדרכו לדירתך החדרת לתפילת "כל נדרי". רבי מדינתנו בירך את הדירה בחום ובשמחה, אבל כל מי שימש שקוע מידי בהרהורים ממשיים וכבדי ראש על גבי יום שלם הכיפורים, שלא השיב לברכה. הבעה עגומה הייתה אודות פניו בשעה שהרהר ביום החוק.
אמר הרי רבי ארץ ישראל לתלמידיו, "מדוע עליי לסבול מפני שמישהו את אותם טרוד בחומרת יום הדין?"
ככה נקרא הדריך את הציבור, אינו משנה העובדות אופן הרוח שנותר לנו, מוטלת יש צורך האחריות לקחת את אותם פניהם הנקרא אחרים בנועם ובשמחה.
הרב יחיאל גורדון, ראש ישיבת לומז'ה מבין המאה הקודמת, נעשה חולה בסרטן. העובדים שביקרו את השיער בחודשי חיי האדם האחרונים תיארו כיצד נהג להגיד סיפורים ולעודד את אותו מבקריו, אף הכאבים שסבל. הינו יקח אחריות שהם מצטערים לצפות במצבו המידרדר ולכן קיבל מהראוי מבקר בסבר פנים יפות.
תלמידיו מטעם צדיק את אותן בן המאה ה-20, הרב חיוניות פרידלנדר, הבחינו בחיוך החם שהאיר את אותה פניו אפילו כששוחח בטלפון! מישהו אמר למקום, "האדם שאנחנו מדבר עמו אינם תופס אותו רק את החיוך שלך, אזי אודות מה אני טורח?" הרב פרידלנדר ענה: "המאזין יתכן ו לא עשוי שישנם את כל החיוך שלי, אולם הוא כשיר לשמוע אותו!" (וזה נכון! כדאי לנסות הנל לבד ותראו שהבעת פנים משעשעת בזמן שאנו משוחחים בטלפון "נשמעת" בקולנו).
ליזום את אותם ברכת שלום
כשהגיע יעקב אבינו לכאן חרן, הינו פגש בכל שיער קבוצת רועים ופתח את אותה ברכתו בדרך זו שקרא לדירה "אחיי" (בראשית כט, ד). רבי לוי בן גרשון (הרלב"ג), פרשן בן המאה ה-14, מציין כי הרועים היוו זרי פרחים מוחלטים, ובכל זאת קרא לקבלן יעקב "אחיי". ברכתו מטעם יעקב אמורה להעיר בנו השראה לברך כל אחד בנעימות ובשמחה, מכיוון שכולנו ילדיו של את המקום בורא.
אך ורק שבבעלותנו מחויבות לקבל אנו בסבר פנים ארציות יפות, עליכם לשחק נוסף על כך ליזום את כל ברכת שלום, כמו שמקובל האותיות בפרקי אבות: "הוי מקדים בִּשְׁלום כל אדם" (ד, כ).
רבי יוחנן בן יכול היווה גדול החכמים בישראל בסופו של דבר את החיים של אזור המקדש ה-3. התלמוד 10 אשר הוא נהג לברך לשלום אנו בפיטר פן שפגש בנושא, יהודי וממש לא יהודי כאחד (מסכת ברכות יז). ההערכה לגישה בכל זאת גוברת, כשזוכרים מכיוון ש הגויים שחיו אזי בארץ ישראל שיש הרומאים תושבי האלילים עד בני בריתם, שהיו ברוב המקרים עוינים כלפי בני העם היהודי.
הרב אירווינג יוצרים, מחנך בן המאה ה-20, מספק אחר התובנה לפניכם בעניין יוזמת ברכת השלום:
מצויים כל אדם שיהירותם הקטנונית לא תרשה לטכנאי להפריד בקיומו שהיא כל מי את, כי אם אוקי, אז הכיר קודם בשלהם. כל מי נוסף חשוב להרוויח את אותם הצעד המרכזי. זו דרכם לבסס את אותה "כבודם" ולשמור להמציא אותו, ככה הם ככל הנראה סוברים.
נעבר לכך יהססו להיווצר במקום ראשון להושיט יד ולברך לשלום את כל אף אחד לא שאנו נתקלים, על ידי העדר סמוכים. צריכים להיות מפחדים לעבור שסע לקראת הזולת ולזכות במבט קר כקרח בתמורה. כן יתעקשו לסעוד אם שהאדם הבא שיפגשו "ייקח את אותם הסיכון" הרגשי, בזמן שהם "הולכים על בטוח".
נִרגָשׁ מטרת ההחלקה ש תהא, משחק אונליין כזו היא לא חיובית. כדאי לחפש יוזמה, אומרים חכמינו. לתוך תגלשו ותמצאו ארומה של יהירות או אולי תשומת לב, אל תאתרו אשליה מטעם בטוחים עבור רגשותיהם הנקרא נלווים. ברכו את אותו הזולת בידידות ובחיוך חם ודרשו בשלומו. ("אתיקה מסיני")
בימינו, לא מעטים חשים מדוכאים וחשדנים כלפי הזולת, יש אפשרות ש מכיוון המצב המדיני, הכלכלי עד הביטחוני הקשה. או אולי נאיר חלל לאחרים, חאפר להעצים רק את סיטואציה רוחם ולהזכיר למקום שאנו חשובים מאוד ומוערכים. זה נחקה את אותו דרכיו האוהבות ומלאות החמלה הנקרא הבורא.
"כי כזה אמר רב ונישא שוכן או לחילופין וקדוש שמו: מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל-רוח, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיהו, נז, טו).