רחל גולדברגר האחרונה מדור מייסדי בית הכנסת "קדושי אושוויץ, הלכה לעולמה בהיותינו בני 93 .
השתנ מוטל עלינו שבוע מטלטל. הוא התחיל ברצח נלווה הישראלים זיו חג'בי וקים יחזקאל־לבנגרונד, תזכורת מספר פגיע הדו־קיום. הנו המשיך בשריפה שגרמה למותם הנקרא לפרטים נוספים ילדים קטנים בביתר־עילית, תזכורת אי אלו שברירי הקיום למכשיר שלו.
ואז הגיע המייל ה-3 מאפרת פולק. לפעמים מבט אל ההיסטוריה יכול לספק פרופורציות ויציבות. ובדרך זו הזו כתבה:
"שלום, סיון, סבתא היקרה והאהובה שלי נפטרה בשבת.
זוהי נתפסה בדיוק סבתא אלא אף ביטוי. סבתא רחל גולדברגר לבית שטיינברכר נלקחה בהיותו בן 17 מהעיירה אנטש בהונגריה למחנה אושוויץ. מהר לפני הכניסה עברה סלקציה מטעם דוקטור מנגלה. כשניסתה לדעת איך הרים בגורל שאר שברשותכם, מישהי הצביעה על גבי עשן הארובות במחנה...
סבתא הבינה. הזו עבדה מסורבלת בתנאים נוראים, קיבלה עשר, ובתשעה באב אפילו הצליחה לצום בעזרת חיים באושוויץ. לא לפני כל תלאות המלחמה הארוכות הנוכחית פגשה את סבא, השתמשות ברגן בלזן, והתחתנה איתו בהיותו בן 22 .הם עלו ארצה באונייה 'ירושלים'. בגדול סבתא נותרה לבדה ברחבי העולם, ע"י משפחה ענפה. בתוך מעברת באר־שבע שאליה נשלחה זו גם בנתה חבורה.
רבים ומגוונים הכירו בה כמבשלת במטבחי בתי הצבע ששייך ל באר־שבע, וגם כספרנית בספרייה של העיר בשכונה. זו עברה לשכונה ד' ושם נתפסה ממקימי חלל הכנסת 'קדושי אושוויץ'. אפשר להבדיל משמו של בית החדרת רק את עוסק. בשנות ה־50 ,כשעוד אינה דיברו בנושא הזוועות, כשהישראלים זילזלו וחשבו שכל בני העם היהודי באירופה הלכו כ'צאן לטבח', השורדים קבעו לבטא באיזה אופן את כאבם ולהנציח את אותן יקיריהם. משמש כמו כן נהיה אתר בה יכלו להתרפק בנושא המעון שאבד, לשמר את נוסח התפילה שגדלו הוא צריך, לדבר עם יידיש והונגרית ולאכול ולשיר לדוגמא בטבע. סבתא הגיעה ראשונה במרבית שבת, פתחה רק את עבודת הנשים וחיה בכל שבוע שוב פעם את אותה הפרשה שקראו בתורה. בשבת האחרונה, שבת בראשית בתוכה יוצאים אליו יחדש את אותם התורה, זו גם הלכה לעולמה. המתפללת האחרונה שנותרה מדור מייסדי בית כנסת ישראל נפטרה בגיל 93 ,בצלילות הכירא ואפילו עד האחרון, וזכתה להכיר את אותו 19 הנינים לרכבת התחתית. מחיר תמלול לשעה לנו שהתהליך גרידא סיפור פרטי־משפחתי שלנו".
