קיבלתי אולטימטום: יש לך 6 חודשים לחפש אחר עבור המעוניינים אישה יהודייה, או אולי שאני עומד להתחתן איתה.
מספר ימים מיהו, מבלי הכנה לפני הזמן, סטיב התקשר אלינו.
"אחד מהחברים שלי היה בתוכנית הרווקים של העסק שלכם, ועתה הוא נשוי באושר. הוא למעשה אמר שדבר זה בסדר עד אני אתקשר. אפשר לקבוע איתך פגישה?"
ברחבי שנות ההוראה והעבודה שלי יחד אנשים, מעולם אינם התנסיתי בעניין תמידי. סטיב הגיע כשהוא סוחב עמו כל תיק ג'ימס בונד. זה כניסה את כל התיק ושלף מהם תמונה מבריקה במספר 20X25 ס"מ, ששייך ל אישה מקסימה.
"אני שלא נהיה צעיר יותר מזה, ולחוץ עבור המעוניינים להסתדר בחיים. רוצה ל לי אישה וילדים. אני בהחלט איש תאגידי עומד בהבטחתו והדבר הבודד שחסר לכם הינו משפחה. התמונות האלה הינן מטעם אישה שהכרתי. זוהי שחקנית מצליחה, אישה מבריקה ובעלת אופי. הנוכחית אמרה ששייך ל מוכנה להתחתן אליי, ואני מעוניין להתחתן איתה, הוא רק שאני איננו רוצה או לחילופין זוהי אהבת תקופת. בני האדם חברים טובים ואנחנו סופר אוהבים בעזרת, אך לא יהודייה. הרי זאת העסקה: במידה ויש בבעלותכם חמישה חודשים לחפש לי אישה יהודייה, עד שאני מתחתן איתה."
אינה יכולתי להאמין למשמע אוזניי. הרגשתי שאנחנו מדברים בהליך בלתי אפשרית. הסברתי לסטיב שאני אינה צריכה לאשר כל מה כה, אך אשתדל כמיטב יכולתי להבדיל להם את אותן הנשמה התאומה מהצלם. ככה התחיל המרוץ נגד החיים.
שמעון כהן סופר סתם שהייתי עלולה להדגיש שמצאתי למקום את כל נשמתו התאומה בסמוך באותו שבוע.
אבל זה ממש לא קרה באותו שבוע, וכך גם שלא בשבעה ימים שלאחריו.
סטיב שימש מלווה ומזכיר עבורנו שהזמן חולף במהירות.
בסיומה של 5 שבועות של היכרויות אינה חריגות ולחץ גדול מאוד, היווה לכם משהו. הזמנתי את אותן סטיב לחכות. נקרא מעולם שלא משתדלת בטרם רק את מאור השבת. קיוויתי שקדושת חיי האדם תחלחל אל ליבו השייך סטיב ותעורר רק את נשמתו. רציתי שיהיה זה לו אכפת מהעם שבבעלותנו.
השבת הגיעה. סטיב ישב לצד השולחן ואני ראיתי איך מבטו נודד סביב החלל. נרות השבת ריצדו, והילדים המתינו בשורה לזכות ב רק את ברכת השבת שיש ברשותם. עם הניח את כל ידו על גבי ראשו המתקיימות מטעם מדי ילד ולחש את אותן התפילה, ואני ראיתי באיזה אופן סטיב סופג וכל זה לתוכו.
הערב חלף וסטיב ישב בדממה. איננו אמר לרוב, ובכלל לא היווה לי צל המתקיימות מטעם דבר דבר בודק לתכנן אותו.
זה בוקר יום ראשון, ואני אינן שמעתי ממנו. קלוש דאגתי. איננו אמר לרוב וידעתי שכנראה אנו קרובים לסוף המסלול.
סטיב התקשר בסוף חייו והסביר אחר שתיקתו.
"אני אגיד לכל אחד את האמת לאמיתה?. אפילו 1 בחיים שלי ממש לא הייתי בקשר ל בשיתוף הנשמה שלי או גם שישבתי במקביל ל שולחן השבת. אינם שיש לכל המעוניין סימני אלפבית. הדבר אפשרי שלא התנסיתי בזה כמו כן פעם אחת בחיים? ולאיזה מטרה אינה ידעתי בעניין זה? הייתי מבקש זה במהלך החיים שלי... אני בהחלט כדאי הנל. אני מידי המום, שעד עכשיו אינם הייתי יכול לפתוח רק את הפה."
"יש לנו רק שאלה אחת", אמרתי. "האם משמש באופן כללי שהדד-ליין הוסר?"
"בהחלט", הוא למעשה צחק.
ממש לא מצאתי לדירה את כל אשתו.
אך זה מצא את אותם בת זוגו. לקראת שבוע סטיב שלח אלינו המראה מקסימות. מסוג זה שימשו דמות 3 בנותיו הקטנות עומדות בגאווה בתוספת ל אמן וליד פמוטות השבת שאיתם.
נשמה הוצתה. קבוצה נולדה. והם לולאה זרה בשרשרת הנמשכת עד להר סיני.
בחנוכה הנ"ל הביטו חוץ לשלהבות הנרות.
קחו זמן וראו את אותם כוחו הרוחני מסוג עמנו, רק את המאבק לשרוד גם מהמחיר הריאלי הנסיבות. את אותן הסיבה לחפור מוחלט בתוכנו ולגלות את אותן האור שחשבנו חומר.
חכמינו ז"ל מלמדים ציבור הצרכנים שבמשך שמונת ימי החנוכה, מאוד נשמה יהודית מחוייבת להגיע אליו הנל אורות רוחניים שנבראו בנס.
לגעת באור.
אולם אסור הינו סתם מאור נרות. האורות הנ"ל קוראים בשמנו.
אלו עכשיו כדי שנוכל לשים לב שבהם ולמלא את אותה עצמנו בקדושתם.
סופר סתם צפת על כך פעם אחת לתוך תתייאשו. אינן מהעם של החברה וממש לא מעצמכם.
או שמא רק נדע לבחור, הניצוץ שנח בחלל יהפוך לאש שתבעיר את אותן נשמותינו.
בחנוכה זה בטח התחברו מאריך לעמכם. התחברו מהתחלה לנשמתכם.
בני האדם בעזרת שהיא ניסים.