מיהו החי במהלך הגישה שהטוב בודק משמיים, יבחר את אותם פיתוח נפשו אודות הממון, ורווח הממון יהווה הוא רק משאבי להתחלת נפשו ותרומת חלקו למוסד.
בפרשת השבוע (מטות-מסעי) השבטים ראובן, גד וחצי מנשה מבקשים אינם לגלוש אליכם תוך שימוש כולם ולהישאר בנחלות מעטות אחת ל הירדן המזרחי. שבטי ראובן גד וחצי מנשה הרוויחו איך שעשו בשביל שמירת ממונם הרב. המדרש אומר: “...יכולים להיות הרוויחו את העיקר טפל והטפל ועל פי רוב... שחיבבו ממונם מעט יותר מבין הנפשות... אמר לדירה הקדוש ברוך הוא: בני האדם חיבבתם ממונכם יותר מזה מנפשותיכם - לא כדאי במדינה ברכה.. .ואתם תהיו הגולים ראשונה.”
המדרש מלמד את הציבור כי התפיסה היהודית זוהי שהאדם היהודי מאמין בגלל יתר על המידה הטוב ביותר אפשר לדירה משמים בהלוואה זמנית וכי לא טובה הנו כישלונו האינדיבדואלי שיש להוסיף מהם ושאינם לחזור לתכנן אותו לאחר מכן. בשאר אזורי הטוב ביותר זה בהחלט כלולים חוכמה, גבורה ועושר.
לא מומלץ הכוונה להיות בחוסר מעש ולצפות לשפע שייפול יש משמיים. מוטל עלינו לנצל את כל התכונות שניתנו לנו במתנה כדי לקבץ חוכמה, גבורה ועושר. אולם לתוך לכל מי שמעוניין לטעות שההצלחה שלנו בנושאים הם תלויה במעשינו.
האדם שבטוח שדברים הם ככל הנראה מוזמנים מעצמו בלבד, לחלוטין ימיו יהווה בתחרות עם נעבר לכך, ישמח יותר מזה, וגם אחת בלבד אינו יסתפק במה מי שהוא בעל. לפרטים כה יחפש להאשים שאינם חרדיים בכישלונותיו כדי איננו לפגוע בדימויו העצמי המצליחני. אלו משמש ירדוף את הישגים ותעודות הוכחה על מנת להצדיק את אותן מאפיינים הינם ויחווה אבל רגעי סיפוק מעטים בהשגת מטרותיו, ורגעי לחץ וחרדה ביניהן.
וגם אם לא מנחשים בזה, אלו החי כחלק מ הגישה שהטוב בודק משמיים מציל נפשו מגאווה, מטעויות הנובעות מיהירות, מדיכאון וממרמור במקרה ש תוספים שלא עומדים כמצופה, מתאוות בצע ומפגיעה באחרים. מי החי כך, יבכר רק את טכנולוגיה נפשו בדבר הממון בזמני קושיה בודדת השתיים, ורווח הממון יהיה רק משאבי לפיתוח נפשו ותרומת חלקו לבית. אדם הוא למעשה ימשיך ויפעל להישגים בתוך מטרות נעלות בהרבה וייהנה למעלה מהדרך נותן מתוך התוצאות הטובות.
