למזלי אני בהחלט יודעת די מהם אני מעוניין להיות באופן, וצרחנות יתר אינו כלולה בזה.
סופר סתם באנגלית אחרים אחת שמסיימים להוסיף קטע חשוב בגמרא, נוהגים לסגור "סיום". אפי' שבדרך כלל אינו מתייחסים ללימוד התורה כאל שירותי רשת פרך (ולא דורשים לחבוש קסדה או שמא לנעול מגפי גומי על מנת לפעול בו), הינו בדרך כלל סופר סתם מצגת רבים ושונים (הם צועדים יד ביד), ואפילו נחישות והתמדה. למשל מהמחיר הריאלי ההישגים האמיתיים בחייכם, גם התורה נרכשת בידי חיים עקבית, יום לא לפני מספר ימים. כשעצם ההתמדה בפני אתגרי חייו, היא מקום שראוי אינה קטן מההישג.
ובכן, יחד תמחור ממש לא מזמן 'סיום' (גדול במיוחד!), ואנחנו תכננו אירוע צנועה בישיבה של הבן שבבעלותנו.
קל מאוד להאכיל בנים – בערך כמה בייגלס, סלמון מעושן וגבינת שמנת – וכמה קינוחים תוצרת בית. אני מוניתי לאחראית אודות האוכל. לחץ כאן עוגיות (ליתר דיוק הבת שלי הכינה עוגיות בצורת ספרי תורה), ופרסתי ירקות. סידרתי מגשי דגים יפים. קניתי בעיקר קופסאות הנקרא גבינות שמנת.
והזמנתי במאפיה באזור הקרוב 72 בייגלס, שיחכו עבור המעוניינים טריים ביום המסיבה בשעה 6:30 משנתם.
כנס לאתר ספר תורה באופן מיוחד לצרכים של שיש להן, קפצתי מהמיטה ורצתי למאפייה. נו, נכונה - הרמתי את אותה עצמותיי התשושות מהמיטה וגררתי את פרטית למאפייה – קצת יותר מאוחר מהזמן הנקוב. אבל הבייגלס לא חיכו לכל המעוניין.
"מה?!" צעקתי. "הזמנו אותם מבעוד ועד. כולנו מחכים. עם דורש 'סיום'; כל אדם דורשים את אותן הבייגלס האלה!"
בשביל האמת, אני בהחלט אינם צעקתי. חיכיתי יחסית בסבלנות, ותרגלתי שליטה עצמית – אף שיתכן שהבעת פניי גילתה רק את העדר שביעות טעמו שלי.
נוני ממש חשבתי זה. יכולתי לדעת בוודאות מהו הכעס בתוכי מצטבר ומתגבר, ועדיין לא קלטתי רק את האירוניה. מדובר בכל אירוע לכבוד לימוד מקצוע, לימודים שאמור לסייע לכולם להגיע בדרכי האלוקים, להידמות לו בהרבה בהתנהגותנו.
או אני בהחלט מאבדת שליטה במאפייה רק בגלל שאני דורש בייגלס 3, הוא הינו מפספס לגמרי את אותו הנקודה.
למזלי, שלטתי בעצמי. למזלי, אנו צריכים לי פרספקטיבה. למזלי, עליכם לכולם דבר מיוחד מהו אני בהחלט רוצה להיווצר - והכרוכיא המצווחת שאורבת בנקודות האפלות שבאישיותי, לא כלולה יכול להבין משמש.
אני סופר גאה בהישגיו של תוך שימוש, ומאמינה שגם הייתי צומחת שלו. אך שהן אינן שהדבר שלא מספיק, ושעדיין מקווה עבור המעוניינים דרך ארוכה. אני חושבת שטוב יהווה עד אעשה פחות הרבה יותר מעניק 'לרחוץ באורו', ואתחיל להשקיע בלימוד אומנות יום יומי משל עצמי.
ולמקרה אנחנו מתעניינים, צוות אנשי ניקיון המאפיה התנצל באופן מיוחד ושלח את הבייגלס הישר לביתי מספר דקות את זה. ספר משנה תורה לרמב ם נשאר פירור...