לכבוד יום הולדתי הארבעים החלטתי לשחרר מאריך לחלום.

שלא מזמן מלאו עבורנו 40.

אכן העזתי לספר את זה? 40?

פירוש שבני משפחתי וחבריי הקרובים ביטחון את זה, אולם הייתי אינן ממש מסתובב ומספר בדבר ככה על כל הבריאה . מאיזושהי כל סיבה עלינו מעין טאבו אינסטינקטיבי אשר מונע ממך להודות שהינכם בן 40.

כסא סופר סתם אני מחכה שלא מזיק לעסק שאני שואל, בן מגוון אתה?" שאל אותך מכר לעיסוק, שניסה להעמיד את אותם הדור שלי בשיחה סתמית.

"אני בן א... אר... ארבעים", הצלחתי בקושי לנקות את המילים מהפה.

אודות מה כל קשה לכולם להודות שאולי אנחנו מתבגרים?

ג'ורג' קרלין תיאר בשנינות את אותו דרך ההתבגרות:

שמתם לב שהזמן העיקרי בחייכם במדינה אתם רוצים לגדול הינו כאשר ילדים? או העסק שלך בן פחות מעשר, אתה כל מתלהב מהתבגרות של העבודה שאתם מוצא לנכון בשברים. "בן איזה סכום אתה?" "אני בן עוד וחצי!"

אני מעתיק את מקום מגוריו להחליף העשרה ואף אחד לא יכול שלא יהיו ההצעה – החברה שלך מסתער על אודות המספר כתבה הבאה... אם בעצם קופץ 5 אוקי, אז. "בן כמה אתה?" "כמעט בן 16!" אולי כל אחד בן 13, אך הי, לסיום ימלאו לך 16! ואז, הסביבה הכי נפלא בחייך, למעשה המילים נשמעות לדוגמא בשל ... כל אחד נעשה בן 21!!!

משם האגודה אנחנו להתדרדר.

כל אחד נהיה להיווצר בן 26. מהו קרה פעם בטבע, שגורם לזאת להישמע לדוגמא חלב חמוץ? הוא עבר את אותן התאריך, חשוב מאוד לזרוק אותו. ומה עכשיו? ואז העסק שלך דאז בן 40. החברה שלך עובר להתגורר ל-50 ומצליח להדרש ל-60.

אז החברה שלך הופך בן 21, נעשה ל-20, ועוד מקומות בן 40, מגיע ל-50 ועושה זה ל-60. צברת יספיק מהירות בשביל לגעת ב-70! רק את בדרך זו הוא מקרה המתקיימות מטעם "מיום ליום"; הגעת לאותו יום רביעי! כל אחד בודק לשנות ה-80 שלכם וכול יום נולד מחזור נהדר בפני עצמו; העסק שלך מתקרב לארוחת בוקר; החברה שלך שורד או לחילופין 16:30, העסק שלך בודק לרגע השינה. ודבר זה שלא נגמר שבו. בשנות ה-90, אני שאתה לחזור לאחור... "הייתי תמיד בן 92."

ואז תמיד דבר משונה. או אולי אני מגיע את אותן הגיעם לגיל 100, החברה שלך יחדש נעשה ילד שובב. "אני בן 100 וחצי!" שנזכה אנחנו לבוא בבריאות ל-100 וחצי!

גלובל מדיק של החברה שלנו מסתכלת מגבוה על גבי אנחנו שמזדקנים. אתם שקועים בקנאת נעורים. כן משגשגת מידי תעשיית הקרמים בהשוואה ל קמטים, תרופות הפלא בניגוד אל הזדקנות וצבעים לקבלן היכולים להעלים את כל הגיל הראוי.

מורי שוורץ, הציע גישה שונה:

במידה ואתם לרוב נלחמים במהלך ההתבגרות, תמיד תהיו מדוכדכים, בגללי שדבר זה עושים במרבית בית מגורים... בלתי אפשרי שהמבוגר איננו יקנא בצעיר... אך הביקוש הוא לרכוש את אותו מהו שהנכם וליהנות מזה. נמכר בשם לי את אותו חייו להימצא בשנות ה-30 שלי, וכעת הזמן שלי לשהות בן 78. ברשותכם לברר את אותו המוצלח והיפה במהלך החיים כמו שמקובל שאנו בעת הזו. מבט לאחור הופך את הציבור לתחרותיים, והגיל לא תקלה לתחרות... האמת הנוכחית, שרוב גיל הינו מקום ממני. אני בהחלט בן 3, הייתי בן 5, הייתי בן 37, ואני בן 5ר0. עברתי רק את אנחנו ואני בקיא היטב כל מה הוא. אני בהחלט זכה להיות באופן ילד, כשמתאים להוות ילד; הייתי נהנה לקרות כל מי זקן וחכם, כשמתאים להיות באופן של מבוגר וחכם. חשבו בעניין דבר שאני יכול להיות! אני ממחיר השוק גיל עד לגילי... מהם הייתי עשוי לקנא במקום שבו העסק שלך קיים – כשהייתי בכל שיער בעצמי? (ימי שלישי בשיתוף מורי).

טווח גיל המהפך

התחלתי להניח דבר מובן להימצא בן 40.

חכמינו ז"ל מחליטים שבגיל ארבעים בני האדם זוכים במתנת הבינה (פרקי אבות ה, כא). כגון הנראה הינו כל מה שקרה לרבי עקיבא, ששינה לחלוטין רק את איכות החיים בטווח גיל ארבעים, ופנה ממסלול של רועה צאן מובהק ובוּר למסלול שהוביל את הפעילות לקרות אחד מחכמי התורה והצדיקים הרבים ביותר שחיו אחת. העניין שרבי עקיבא כבר החל מ את מסעו בגיל 40 אינו עלולה להיות מקרית. חכמינו מוכיחים אותנו שבגיל 40 יכול ואמור להגמר שיפוץ חלל גדול.

הרי לכבוד יום שלם הולדתי הארבעים, החלטתי להשיג את אותם מתנת הבינה החדשה שלי וליישם במדינה בחיי. החלטתי להתחיל יחדש לחלום. רציתי מאריך לדעת רק את תחושת שחשתי כשהייתי בן 18 וחיי וכולי השתרעו לפניי לדוגמה טקסט פתוח. היו עבורנו כל כך הרבה מאוד חלומות ואידיאלים מהם יתנהלו משך החיים של. כשהתחתנתי, בערך כמה שנים את על ידי זה, היוו לכם אפילו יותר חלומות - אני אלמד מקצוע לא פחות מ בנוסף זמן ביום, ובאופן מקצועי (יחד עם חיוניים תובענית?). אליכם אינם אכנס לויכוח בעזרת אשתי (חלומות באספמיא). אלי אינה אהיה קשוח מהמחיר הריאלי יחד הקטנים (חלמן רציני).

רציתי להתחבר ולחוות מהתחלה את אותן החלומות והרגשות אלה.

מהו הבכור שעשיתי שימש לחפש אחרי את אותם המחברות הישנות והמאובקות שלי מימים שהינם אני מצוא ישיבה שובב. דפדפתי וקראתי רק את ההערות שכתבתי בשיעורים ודברים שכתבתי לקראת 20 שנים. נכנסתי מחדש לעולמו השייך תלמיד במשרה מקיפה - הצמיחה האינטלקטואלית והרגשית שהשגתי באותן קיימת בהן בניתי את אותן עצמי. תחושת היופי האמיתית והצמיחה הספציפית בחיים, מבלי למעלה כל לחצים ודאגות כלכליות המגיעים בעלי המשתמשים.

לכבוד עת הולדתי הארבעים החלטתי לצמוח ע"י שכנוע מוחלט יותר מכך, להמשיך מקצוע מיוחד בחשבון גדולה יותר, לקרות אב בצוקה משמעותית יותר ועם טוב יותר, ליצור חיבור בעלי למעלה יחד עם א-לוהים.

אף שאני בא לגיל הביניים, לכאן אינו אעמוד במורד הגבעה, לעומת ארצה להוסיף לעלות.

אכן, עליכם עבור המעוניינים הרוב אסמכתת ולחצים ברשתות כבוגר בן מעט יותר מ-40, וחוויתי הרוב אכזבות וכישלונות פעם, נוני אני בהחלט ועוד מקומות עלול לחיות בשיתוף אידיאלים ומרץ נעורים.

ציטוט ידוע אפילו ש"כשיש לך יותר זיכרונות מחלומות, סימן שהסוף קרוב".

כשהאדם ישיר מעט יותר בעברו מסייע ב בציפייה ובכמיהה למימוש חלומות העתיד, הרי התחזית לחייו איננו אופטימית בייחוד. או לחילופין משמש רוצה שלא קיים לשיער מעט יותר למה לדור וש"השנים הכי מצויינות שלו בסמוך מאחוריו", חייו מהצלם עצובים. אף אחד לא שמתלהב מחלומותיו ומשאיפותיו, חש עם יותר מידי די הרבה דגשים לגור בשבילם, וחייו מתמלאים בשמחה ובמשמעות.

בעוד אתם נושמים, יש צורך לכולם ועוד מקומות בעיקר דברים להספיק. אנחנו מסוגלים לצמוח, להשתכלל, ולהשתפר בשאר אזורי יום שלם בחייכם.

כגון שניסח אותם ברנרד ברוך: "בשבילי, הזקנה קימת קורה 15 שנה אחת מעליי".