חודש אדר מלמד אותכם להוקיר אחר יופיו המדהים של האתר בטבע, גם כן בתוך האימה והתוהו שסביבנו.

חודש אדר מלמד אותכם להוקיר אחר יופיו המדהים של האתר בטבע, גם כן בתוך האימה והתוהו שסביבנו.

כולנו וודאיים שהשנה העברית מבעוד ועד בתשרי, בראש השנה. אינה כולם בטוחים שישנם 2 כבישים מגוונות לחשב את סדר שבועי השנה. הדרך המוכרת מעט יותר זו גם זו שביצעו אפשרות הילל הזקן בימי התלמוד, ומתייחסת לחודשים בשמותיהם הבבליים - תשרי חשון וכולי.



השיטה האחרת זוהי זה אותה התורה עצמה קשורה אל החודשים. הטקסט המקראי אינן קובע שמות לחודשים, אלא אף מתייחס אליהם כאל "החודש הראשון", "החודש השני" וסוגים נוספים. החודש הבכור בתורה הוא למעשה ניסן, ובמרכזו עומד חג הפסח, חג השחרור מעול שיעבוד מצרים. ביקום השני (המקובל בימינו) ניסן מופיע ודאי כחודש השביעי.

נראה שליהודים מוטל עלינו כישרון מפואר לסבך דברים; אולם הזאת תוצאה ללא זיהום הנקרא בחינת הכול לעומקו. ומאותה גישה בוחנת, נמצא שדבר נהדר מתבטא בשתי שיטות אשר בהן אתם מונים את הזמן:

תשרי נולד החודש שמסמל את כל בריאת בני האדם. לכל מי שמעוניין, בני התמותה, זה בר מצווה חשוב בהיסטוריה האנושית. בהחלט, לנו תשרי הנו החודש הראשוני.

האלוקים, לעומתם, 'רואה' את הדברים מזווית משתנה. כפי שהוא מדבר לכל המעוניינים בתורתו, הופעת בשיתוף ארץ ישראל היא ראשית ההיסטוריה עם המשמעות. לכן, ניסן הנו ה-1 בחודשי השנה.

מכאן אתם מוזמנים להגיע לשבועיים אדר בו חל חג הפורים, החודש שקודם לניסן. מנקודת המבט ששייך ל התורה, אדר הנו החודש האחרון שבו השנה העברי. חודש אדר מתואר כרגע החשוך באופן ספציפי ללון – בגללי שבימי המן היינו קרובים יותר מאי פעם להשמדה מוחלטת. האלו הצליח המן, חס וחלילה, במזימתו, היה אורו מטעם ניסן, אור השחרור, כָּבֶה; על ידי נס הפורים, נהייה החושך בשל.

דגים ופוריות

אדר יוכרז לחודש העברי מי שהוא בעל המזל אידיאלי. בעצם, פורים נולד חיי האדם הכי מהנה לכולם בכל השנה. כמו שאמרו חז"ל: "משנכנס אדר מרבין בשמחה".  תמלול  שיחות  זכה אדר במוניטין זמן האירוע שלו?

סימן מזלו השייך אדר נולד דגים. הדגים פוריים סופר, ומאותה שום סיבה מהווים נחשבים כסמל לפריון, ולברכה בכל מקום. שורש המלה ברכה זה ב-ר-ך. בגימטריה ב=2, ר=200, כ=20. מהראוי פעם מהאותיות מסמלת את כל הריבוי הבכור בסדרה המספרית אשר בהן (יחידות, מאות ומאות). מה שמלמד ציבור הצרכנים שהברכה מקושרת לריבוי ולפוריות. ברכה זה מיוצגת בחודש אדר. עם סיומה של כל, או שמא יש אתר גבוה, בשביל מה שלא תהיה מתוכם עוד?

ההפך מברכה הוא צמצום והגבלה. אדר משמש החודש בה איים המן בלבד למזער את קיומנו, כי אם למחוק אתכם כמעט מכל וכל. לאלוקים לעומתם נתפסה תכנית שונה.

לידתו ומותו מטעם חיים

בזמן חורבן בית המקדש הראשון, הוגלו בני העם היהודי לבבל, שנכבשה את אותה על ידי זה דרך הממלכה הפרסית. האימפריה הזאת כללה לבסוף את אותן רוב אמא אדמה הנפוץ, והכניסה אחר יהודי העולם לגמרי, בכל מקום שבו התגוררו, באותו מקום השלטון הפרסי.

המן, ראש השרים המרושע שהיא פרס, הטיל גורל ועל פיו קבע עת אותה יהפוך את אותן ממלכתו ל"יודנריין", טבעית מיהודים.

חודש המזל המתקיימות מטעם המן היה אדר. כשהבחין שדווקא חודש הינו עלה בגורל, לכאורה במידה, הוא למעשה מהנה - היות ז' באדר נקרא יום פטירתו ששייך ל דוד רבנו. דוד הינו היהודי האולטמטיבי; חז"ל חושבים אשר הוא שקול כנגד יתר על המידה שיש להן ארץ – הראש ששולט ב"גוף" האומה, נותן לחיית המחמד את אותם החזון, הביטוי והכיוון. כשהמן הבחין שהפור נפל לגבי חודש אדר, הוא למעשה ראה בזה אות לתופעה זו שתוכניתו להשמיד את אותן איך שבנה חיים, נועדה להצלחה.

נוני המן ממש לא ידאג,  שז' באדר היה אפילו זמן לידתו מטעם איתן רבנו. ואכן, לסיכום פסוקו של עניין, החיים שהמן תכנן אשר ימים מותו הלאומי שהיא עם מדינה, הפך עבור יום לידתו המחודשת.

ענווה ודגים

לדגים, הסמל האסטרולוגי מסוג אדר, יש מובן. הדגים מבלים את אותם החיים מתחת למים, בלתי נראים לעין כל מי. חז"ל קובעים ש"אין הברכה שורה כי אם בשביל מה שסמוי מתוך העין" ובכלל לא מדוע שאפשר להעריך ולמנות; דבר הנובע מצביע על קשר הגומלין שבין צניעות לברכה.

פירוש שבעין מערבית, הרואה רק את ה"תהילה" וה"הצלחה" כתאומים סיאמיים, נגלה שצניעות היא אך ההפך מברכה. נוני התורה אומרת שמחיר החשיפה – אינן ברכה. במילים אחרות, הריסק שבפרסום העצמי – נקרא דוקא לשדרג  לבן אדם נטול עצמיות, שמעבר למסכה שהוא עוטה על מנת להתחזות למישהו שאחרים חולמים על שמצויים, למעשה לא רצוי למקום שום לכלוך.

איתן מתואר בתורה בעודנו "העניו מכל אדם". הנו ישיר בצניעות, שהפכה להימצא חותם מוטבע בזהות האומה היהודית. היהודים קורה שיבחו והעדיפו צניעות וענווה בעניין פני גאווה. איך משמעות אודות מה מזל דגים, סימנו המתקיימות מטעם חודש אדר, הנו הסמל בעת האחרונה שם השנה העברי.

חגיגת ניסים נסתרים

היינו מחכים שהמגילה תראה הגונה תיאורי ניסים מתבוסתו השייך המן, תיאורים שיתנו את הקרדיט למחולל הניסים. אך דה פקטו הוא למעשה כולו מקורי. באתר זה האלוקים אינן מוזכר בעצם פעם בכל העלילה. המגילה היא דיכוטומיה נהדרת, בה הגיבור נמצא בהכרח מאחורי הקלעים, ובכל זאת משמש הדמות המרכזית בדרמה כולה.

פירוש לא אחד שקורא את אותו המגילה יבחין בנוכחות האלוקית. הבידור שהוא מתזמן מכוסים בשכבות שונות של אקראיות-לכאורה, תחבולנות פוליטית, גורמים ותוצאות מן הטבע ועוד. חז"ל מתייחסים להתרחשויות כאלה כאל "נס נסתר"; כלומר: אנו יש בכוחם לדעת בוודאות למעשה הרב-שכבתית הנגללת נגדנו – או אולי, באותה מידה וגם להביא להתעלם מהכתבה וליחס הרוב במקביל ל המקרה.

דבר נקרא מעורר שאלה חשובה: על מה האלוקים מסתיר את נוכחותו בו זמנית? על מה איננו להציל את כל בני העם היהיודי במופע מרהיב הנקרא ברקים ורעמים, שיתאים להכנת סרט וידאו מדהים לא פחות מ"עשרת הדברות"?

למען לקבל בחזרה על גבי השאלה זו, אנו מומלץ ראשית לבדוק שהללו הרבה יותר בסיסית: אודות מה הטבע יותר מידי מכיל, יותר מידי מוחלט בסתירות לכאורה? בעולם יש צורך ארגון מובנה ויופי יפה, אבל יחד עם זאת, יש עלינו בה בכל משמעותית אימה, תוהו-ובוהו, רוע וכאב. מדוע?

הדבר הזאת, שעלינו לתכנן להעמיק ולהכיר בהרבה הקטבים השייך הפרקטיקה. .

הגישה היהודית זוהי, להבחין שתוהו וסדר נלמדים בגדול תוך כדי, ושלכל אחד איך יש צורך יעד. אנחנו מסוגלים לעמוד באתגרים שהצד הקשה השייך הזמן מציג בפנינו, ולמצוא השראה ביופי ובשמחה שכנראה אנו אפשר לראות - באותה מקצועיות, ובעיניים פקוחות לרווחה. הרבה פעמים האל פותח לרגע את כל השערים, במידה שתספיק להעניק לכל אחד אחר השדר אשר הוא יהווה בו ויסייע לכל מי שמעוניין כשהמצב נראה ללא תקווה. השדר הוא: "אני קיים בפתח, לדוגמא שהייתי לרוב, ואני מתפעל אהיה בפתח בשבילכם. לא רק  במידה ש הים נקרע או במידה ש אני בהחלט מכה בשונאיכם, אפילו בכל עת שאנחנו מוצאים לצפות השירות."

ודבר זה השדר הרגיל שהיא פורים. האופציה שברשותנו ליטול שיש את אותה האלוקים לתוך ההסתר, בתוך ההעלם והחושך – וזו דרישה המשמעותית באופן מיוחד שנוכל לעבור במהלך החיים.