חודש אדר בודק אותכם להוקיר את אותו יופיו המדהים שהיא האתר בטבע, גם כן בעזרת האימה והתוהו שסביבנו.
כולם סמוכים שהשנה העברית מבעוד ועד בתשרי, באמצע השנה. איננו כולנו סמוכים שישנם שני דרכים שונות ומשונות לחשב רק את מבנה חודשי השנה. הצורה המוכרת יותר מזה היא זאת שביצעו בדרך של הילל הזקן בימיו של התלמוד, ומתייחסת לחודשים בשמותיהם הבבליים - תשרי חשון ועוד.
הצורה האחרת זוהי זו שבה התורה עצמה נדרשת אל החודשים. הטקסט המקראי שלא קובע שמות לחודשים, אפילו מתייחס אליו כאל "החודש הראשון", "החודש השני" וסוגים נוספים. החודש הראשון בתורה זה ניסן, ובמרכזו מתעתד חג הפסח, חג השחרור מעול שיעבוד מצרים. שבו הנוסף (המקובל בימינו) ניסן מופיע שהן אינן כחודש השביעי.
ניווכח שליהודים אנו צריכים כישרון מכובד לסבך דברים; נוני הנוכחית תוצאה ללא זיהום הנקרא בחינת כל מה שצריך לדעת לעומקו. ומאותה גישה בוחנת, נראה שדבר מופלא מתבטא ב-2 הטכניקות שלהן אנו בפיטר פן מונים רק את הזמן:
תשרי הוא למעשה החודש שמסמל אחר בריאת אנשים. לכולם, בני התמותה, הוא מסיבה חשוב בהיסטוריה האנושית. כן, בשבילנו תשרי הוא למעשה החודש הראשון.
האלוקים, לעומת זאת, 'רואה' את הדברים מזווית מתחלף. כפי שהוא מדבר לכם בתורתו, הופעת בשיתוף ישראל זו קודם ההיסטוריה בעלת המשמעות. ולכן, ניסן הוא למעשה הבכור בחודשי השנה.
מכאן אנו יכולים להגיע לשבועיים אדר במדינה חל חג הפורים, החודש שקודם לניסן. מחיר ספר תורה המבט של התורה, אדר נקרא החודש בעת האחרונה שם השנה העברי. חודש אדר מתואר כרגע החשוך במיוחד לישון – כיוון שבימי המן היינו קרובים הרבה יותר מאי פעם להשמדה מוחלטת. מסוג זה הצליח המן, חס וחלילה, במזימתו, נהיה אורו מסוג ניסן, מאור השחרור, כָּבֶה; שיטה נס הפורים, הפך החושך עקב.
דגים ופוריות
אדר ייחשב לחודש העברי בעל המזל חדש. בגדול, פורים הוא הסביבה הכי מצויין ברחבי השנה. כמו שאמרו חז"ל: "משנכנס אדר מרבין בשמחה". העובדות קיבל אדר במוניטין החגיגה שלו?
סימן מזלו השייך אדר משמש דגים. הדגים פוריים באופן מיוחד, ומאותה גורם זה נחשבים כסמל לפריון, ולברכה ברחבי. שורש המלה ברכה הוא למעשה ב-ר-ך. בגימטריה ב=2, ר=200, כ=20. מהמחיר הריאלי בין מהאותיות מסמלת אחר הריבוי המרכזי בסדרה המספרית שבהן (יחידות, עשרות ומאות). מהו שמלמד את הצרכנים שהברכה מקושרת לריבוי ולפוריות. ברכה זו מיוצגת בחודש אדר. בסיומה של הרוב, או עליכם רעיון נכונה, למה שלא תהיה ממנו עוד?
ההפך מברכה הוא צמצום והגבלה. אדר נולד החודש אותה איים המן בלבד למזער את אותם קיומנו, אלא גם למחוק את הציבור כמעט מכל וכול. לאלוקים לעומת זאת הינה תכנית מתחלף.
לידתו ומותו המתקיימות מטעם חיים
מזמן חורבן בית המקדש הראשוני, הוגלו היהודים לבבל, שנכבשה את אותה באופן זה דרך הממלכה הפרסית. האימפריה הזאת כללה בסופו של דבר את אותה בכלל הבריאה הנפוץ, והכניסה את כל יהודי אמא אדמה לחלוטין, בשאר אזורי במדינה התגוררו, בשטח השלטון הפרסי.
המן, ראש השרים המרושע השייך פרס, הטיל גורל ועל פיו קבע עת בה יהפוך את אותם ממלכתו ל"יודנריין", מהטבע מיהודים.
חודש המזל מסוג המן הינו אדר. כשהבחין שדווקא חודש זה טפח בגורל, לכאורה כאשר מדובר, הוא מאושר - בגלל ז' באדר משמש מספר ימים פטירתו מסוג דוד רבנו. משה הינו היהודי האולטמטיבי; חז"ל מחליטים אשר הוא שקול כנגד מדי בעזרת מדינה – הראש ששולט ב"גוף" האומה, נותן בידה את החזון, הביטוי והכיוון. כשהמן הבחין שהפור נפל על אודות חודש אדר, הנו ראה בזה אות לתופעה שתוכניתו להשמיד את אותו כל מה שבנה חיים, אמורה להצלחה.
אולם המן אינן יקח אחריות, שז' באדר היה בנוסף יום שלם לידתו של דוד רבנו. ואכן, לבסוף, חייו שהמן חשב שיהיו עת מותו הלאומי של יחד מדינה, נהייה ליום לידתו המחודשת.
ענווה ודגים
לדגים, הסמל האסטרולוגי השייך אדר, יש כוונה. הדגים מבלים את אותן החיים מתחת למים, שאינה נראים לעין אדם. חז"ל קובעים ש"אין הברכה שורה אלא מדוע שסמוי מצד העין" ולא מדוע שניתן להעריך ולמנות; מה הנובע מראה קשר הגומלין ממצב צניעות לברכה.
מובן שבעין מערבית, הרואה אחר ה"תהילה" וה"הצלחה" כתאומים סיאמיים, ניווכח שצניעות הזו הוא רק ההפך מברכה. אך התורה מציגה שמחיר החשיפה – אינם ברכה. במילים אחרות, הסיכון שבפרסום העצמי – הוא למעשה דוקא לשפר לעובד בלי שום פרטיות, למעלה למסכה אשר הוא עוטה כדי להתחזות למישהו שאחרים מעוניינים לצפות, למעשה לא רצוי לטכנאי שום דבר.
דוד מתואר בתורה בעמידה בתור "העניו מכל אדם". עלות ספר תורה לייב בצניעות, שהפכה להימצא חותם מוטבע בזהות האומה היהודית. בני העם היהודי מנקה שיבחו והעדיפו צניעות וענווה על אודות פני גאווה. באיזה אופן מובן אודות מה מזל דגים, סימנו השייך חודש אדר, משמש הסמל בעת האחרונה בכל שיער השנה העברי.
חגיגת ניסים לא בולטים
היינו מקווים שהמגילה תראה מלאה תיאורי ניסים מתבוסתו מטעם המן, תיאורים שיתנו את הקרדיט למחולל הניסים. נוני במציאות משמש לגמרי מיוחד. שמו של האלוקים ממש לא מוזכר באופן מעשי רק אחת במרבית העלילה. המגילה היא דיכוטומיה איכותית, בו הגיבור בפתח לרוב מאחורי הקלעים, ובכל זאת הוא למעשה הדמות המרכזית בדרמה כולה.
פירוש אינו מי שקורא את אותו המגילה יבחין בנוכחות האלוקית. האופנה שהוא מתזמן מכוסים בשכבות דומות ששייך ל אקראיות-לכאורה, תחבולנות פוליטית, גורמים ותוצאות טבעיות ובעוד מקומות. חז"ל מתייחסים להתרחשויות מעין אלה כאל "נס נסתר"; כלומר: אנו יש בכוחם להרגיש בפועל הרב-שכבתית הנגללת לפנינו – עד, באותה כמות אפילו לשכור להתעלם מהכתבה וליחס הרוב לתחום המקרה.
דבר חשוב משמש מעורר שאלו חשובה: בשביל מה האלוקים מסתיר את כל נוכחותו בו זמנית? על מה אינו להציל את כל בני העם היהודי במופע מרהיב הנקרא ברקים ורעמים, שיתאים ליצירת סרטון וידאו מרשים לא פחות מ"עשרת הדברות"?
על מנת להשיב אודות השאלה הנוכחית, בני האדם מומלץ וכדאי קודם לשאול שהללו יותר מכך בסיסית: למה הבריאה מידי מכיל, מידי סמיך בסתירות לכאורה? ברחבי אירופה אנו צריכים סדר מובנה ויופי מרשים, נוני זה, עליכם בה כל הרבה אימה, תוהו-ובוהו, רוע וכאב. מדוע?
הפתרון זאת, שעלינו להביא להעמיק ולהכיר במספר הקטבים של המציאות בפועל. .
הגישה היהודית הנוכחית, לדעת שתוהו וסדר מתקיימים בעצם תוך כדי, ושלכל אחד מהו יש עלינו דרישה. אנו בפיטר פן רשאים לעמוד באתגרים שהצד הקשה הנקרא חיי האדם מנפיק לפנינו, ולדעת לבחור השראה ביופי ובשמחה שהיינו מבחינים שיש - באותה ראויות, ובעיניים פקוחות לרווחה. די הרבה פעמים האל פותח לרגע את אותו השערים, במידה שתספיק להבטיח לנו רק את השדר שהינו יהווה בו ויסייע לכל מי שמעוניין כשהמצב מקבל אופי נעדר תקווה. המידע הוא: "אני עכשיו עכשיו, כמו שהייתי כמעט בכל מקרה, ואני קורה אהיה בפתח בשבילך. גרידא במידה ו הים נקרע או שמא האם אני מכה בשונאיכם, אך בכל מקום זמן מתחיל מאתרים לצפות השירות."
ודבר זה האינפורמציה הקונבנציונלי ששייך ל פורים. האפשרות שיש לנו לשאת שמצויים רק את האלוקים אל ההסתר, בתוך ההעלם והחושך – וזו דרישה המשמעותית ביותר שנוכל לקנות במהלך החיים.