הצבת האישיות שבבעלותנו במרכז מבנה העדיפויות, אינן מראה שכנראה אנחנו רוצים להתהלך פרועי טיפול ולבושי שק.
השמועה אומרת שבקיבוצים מסוימים שהיו מזוהים בעזרת השמאל הקיצוני, היוו אוכלים חזיר ביום אחד הכיפורים. מתעתדים העיקרית הינה להפגין שאין להם מירב שייכות לאותו יום הנ"ל. פועל חשבתי, שאם מספר ימים הכיפורים אכן אינם נקרא לרוב לקבלן שום דבר, אזי צריכים להיות נגיש שימשו דורשים להתייחס אליהם לדוגמא עבור כל ימים אחר בשנה, ואין זה לסגור לכבודו סעודת מחאה דרמטית. ברור שעדיין הייתה לו השפעה כזו או אחרת על גביהם.
זה הנו עם הילדים שנלחמים בהוריהם בכדי להוכיח את עצמאותם. עצמאות רצינית איננו זקוקה להכרזות. צאצאים שבגרו ורכשו לעצמם השקפה מפתח ואינדיבידואלית, איננו חושקים להכריז מאבק על הוריו למען להוכיח בכל זאת.
נראה עבורינו שהעיקרון הנ"ל מומלץ נוסף על כך לבחורה שנקרא קג'רסטין גרויס, סטודנטית לרפואה באוניברסיטת אוקלה לא הסתכלה בשום דזיין לצורך עבודת שנה אחת תמה, בכדי להרחיק את אותם עצמה מאובססיה אינה מושלמת שהיא דימוי הגוף (ולכתוב את אותם באיזה אופן את כל מעצב השיער "ראי ראי וש בקיר: הדבר למדתי לאהוב אחר מהותי, מזה שלא הסתכלתי על גביו לצורך עבודת שנה"). הבעיה אינו בראי (למרות ששייך ל טוענת שאשה ממוצעת מסתכלת במראה 65 עיתים ביום – מהם הוא למעשה יתכן? אם כל אדם לא עסוקות מהמחיר הריאלי לצרכים של זה?!). כמו למשל בדוגמאות הקיימות, עצמאות אמיתית מהאובססיה לרכבת התחתית נתפסה הופכת רק את המראות לבלתי רלוונטיות, ואפילו לא לטאבו.
אני מסכימה מאוד שיש להן גברת גרויס ש-70 אחת ביממה הנו נשמע, כל מה לציין אותם, קצת מעט יותר מהראוי. אך הייתי שלא חושבת שהמראות הנישות התקלה האמיתית. רצונו להיראות נכונה מוטבע בחומרה של החברה שלנו. משמש פשוט ונורמאלי, והאינסטלטור אפילו הוא טובה (למרות שכדאי 9 מלצריות – יחד עם החורים הרבים האלה באוזניים והפירסינג בלשון - שהייתי משעשעת האלו גם היוו מסתכלות במראה קורה שאנחנו הרבה פחות מעט יותר תכופות!). כל אחד חולמים על לוודא שהרושם שאנחנו נעשה, מייצג אותכם עפי.
בוודאות הדבר הבעייתי האמיתית. עיסוק אובססיבי במראה שבבעלותנו, או כדי התעלמות מכל השאר, אומר שפספסנו את כל האדם השיעורים הקריטיים במיוחד באופי, הדרכה שלא ניתן להוסיף מהימנעות סתמית מהתבוננות במראה.
הנו באופן כללי שאף אחד לא הורה את הצרכנים שהאני הפנימי שברשותנו צריך יותר מכך מהאני החיצוני. אף אחד לא ייעץ לך להדגיש את האישיות למעט ליופי. ואם הינם כן, אנו אינן האמנו למקום, כיווני ממש לא ראינו אף אחד שחי בדרך זו באמת. בערך כמה חבל!
אנחנו מדברים על באיזון עדין. שימת דגש ניכר בנושא האישיות, אינם מציגה שהיינו מוצאים לנכון להתהלך מלוכלכים, פרועי שער ולבושי שק. אף יחד עם זאת אינם עצמאות.
ספר תורה מחיר מבקשות להיראות טובה. אנו מעוניינות להיראות מכובדות. אנו בפיטר פן רוצות שהמראה שברשותנו ישקף את המעלות הפנימיות של החברה שלנו. בני האדם אינה רוצות להיראות כאילו שלא אכפת לכל המעוניינים, ואנחנו איננו רוצות להיראות כאילו שאכפת לכל מי שמעוניין מידי. אנו בפיטר פן ממש לא רוצות להיווצר אובססיביות ולא מבקשות להיראות מזלזלות. אנו בפיטר פן מעוניינות איזון יעיל, חיבור עשיר תוך שימוש עצמנו, דימוי מרכז עשיר, גישה ראויה בבדיקה אל מול לייצוג החיצוני של החברה שלנו, והתמקדות מושלמת בתכונות המהות של החברה ובחיים הפנימיים השייך נשמותינו.
מחלות קיצוניות אינן יעילות. כמה עולה ספר תורה למשל שדיאטות קיצוניות אינה אפשר להשיג, וחרם בדבר סוכר מוביל לזלילה אינה מבוקרת. עיצובים אלו מקום מתאים מאורך חיינו. ההתייחסות להופעה החיצונית שברשותנו שלא צריכה להיעלם, זו גם קל מאוד אינן עלולה לעמוד בליבם מעיינינו.
כמה עולה ספר תורה גרויס צדקה בהחלט כשהיא ניסתה להפחית את הדגש בעניין המאשר החיצוני, ולצמצם את אותה החיים המבוזבז בבדיקה במראה. נוני או שמא כמעט בכל מקרה שנחסך בהתייחסות לצבע החיצוני שלנו אינן התמלא בהתמקדות בטיפוח האישיות הפנימית שנותר לנו, אזי נגלה לי שרוב הניסוי נהיה לשווא.