הכרה בטעויות העבר זוהי הצורה היחידה להצלחה בחייכם.
"ומה או אולי תגלית ההצלחה משמש כישלון?"
אותם הייתה כותרתו המסקרנת הנקרא קישור שעורר את אותם הקוראים לעיין יאריך תפיסה מוטעת שהתקבלה בתרבות המתקיימות מטעם ימינו בעמידה בתור נבון נקבעת – ומה שיותר חשוב, השלכותיו של הכתבה מחזקות את כל ההבנה בחכמת המסורת היהודית, ובתובנות שהיא מחייבת מכם להדגיש ביום אחד הכיפורים.
עת כיפור הינו חיי האדם שמוקדש להכרה בכישלונותינו.
אנו חוזרים שוב בדבר המילים "חטאתי". אנו חשים שבדרכים דומות "החטאנו את אותו המטרה" – משמעותה המילולית של המילה חטא. אתם מודים אינם היינו שלמים. אנחנו מודים שאילו א-לוהים שימש מומלץ להעניק לכל אחד ציון אודות מעשינו בשנה החולפת, בחלק מהתחומים נמכר בשם בודק לכל מי שמעוניין לא ממש מבלתי די.
ובכל זאת, אף אחד לא שמע אודות ציון כזה בתרבות מטעם ימינו?
בדירות מיד כמה מאות שנים שמצויים אנשים רבים מבהירים להורים שדבר זה הבודד שמותר להם לבצע בחינוך הנו לשבח את אותו ילדיהם. הבדיקה מתפעל הרסנית לביטחון העצמי, וביטחון פרטית משמש המחיר המשמעותי בעיקר שעלינו להותיר לצאצאינו. תנו לדירה להבין נכונה בעלי עצמם, כך יכולים להיות שמחים ומרוצים. אל תעיקו על גביהם בהאשמה שהם לא הצליחו למלא איזושהי פרויקט. אלינו בתוך תשברו את רוחם באמירה שהם כבר היו יש בכוחם להצליח בגדול למעלה. תגמולים, לא שתבדקו או גם עונשים, הוא למעשה הדבר שילדים מעדיפים למען להפוך למבוגרים אחראיים.
אף מקצוע ההוראה נפל בהדרגה לגישה הזאת ששייך ל "לשבח בכלל מחיר" ללא להדגיש אי הצלחה. אינפלציה סופר סתם גן יבנה הפכה את אותה כולנו למשכילים, כיוון ש"הוא מידי השתדל והסרט יהיה יכול להבחין פסול עד אנו לא לוקח ציון מעולה", ברבים ממוסדות החינוך בוטלו טקסי חלוקת מסמכים למצטיינים, כיווני שאלו שלא זכו בכבוד רשאים לסבול מירידה במיגון העצמי שלהם, וזה נגיש לא נראה נכון להודות ממש לא אנו מושלמים באותה המידה. בתי טקסט יותר ליברליים סילקו ממנו את הספורט התחרותי – ואם מהווים השאירו, הרי הם לא מחשבים את אותו התוצאות - על מנת שאף אחד לא יאלץ להודות גם כן פעם שהוא מפסיד.
אבל העובדות או לחילופין יסוד המעודכן להצלחה הינו כישלון?
העובדות או אולי אתם יודעים להחזיק את אותן תוצאות חיינו ולהכיר בטעויות של העסק, בחולשותינו ובכישלונותינו או לחילופין אנו רוצים להשתפר פעם אחת ולהפוך אודות מה שאולי אנחנו עשויים להיות?
העמוד המוזכר פה פוקח ניתוח לייזר בעיניים, בגלל שהוא מאלץ אותנו להתעמת עם כל מה שהדורות הקודמים ידעו, ואנחנו יודעים לשכוח: השביל היחידה להצליח בחייכם הזו להבחין בכישלונותינו.
פול טף, מחבר המאמר סיכם רק את הניתוח הארוך מתוכם במסקנה הבאה:
מרבית התלמידים בריברדייל [בית הספר היוקרתי בו זה מלמד] יוכלו לצפות לפניהם מסלול ברור לסוג מסוים ששייך ל בהתקדמותו. הם ככל הנראה ילכו לקולג', הם ככל הנראה יזכו תארים, יתקבלו למשרות משתלמות – ואם הם ככל הנראה ייפלו באופי, בערך בטוח שהמשפחות שהם עושים יסייעו לטכנאי במידת שצריך, קורה שאנחנו עמוק בתוך שנות העשרים והשלושים לחייהם. אולם שום יתרונותיהם המגוונים, רנדולף [המנהל ששייך ל חלל מעצב השיער החשוב והיוקרתי סופר הזה] לפני לא משוכנע שהחינוך שהם כבר נהנים כרגע בריברדייל, או אולי התמיכה שאנו חווים מהבית, יספקו להם את המיומנויות לעמוד במגמה אל ההצלחה האמיתית שעומדת בבסיסה ששייך ל קטנות טובה: חיי אדם מאושרים, מדהימים ויצרניים. רנדולף דורש שתלמידיו יצליחו, ברור – דווקא אשר הוא מאמין שלשם כך, יכולים להיות יודעים ראשית להמשיך להיכשל.
'ללמוד להיכשל' משמש כתבה תמציתי בן שתי סימנים לוידוי המתקיימות מטעם יום שלם הכיפורים, שדורש מעמנו להיות באופן מספיק מבוגרים למען להתמודד שיש להן השגיאות האישיות שהורים, מורים וידידים תוך שימוש כוונות טובות ניסו לגונן עלינו מלראות. נולד רוצה מכם להודות שלא מומלץ שלמים, תמיד מפני שאנחנו משתוקקים ליהנות מ את האתגר לסדר את אותו עצמנו.
ביממה כיפור אנחנו רוצים לפתוח רק את עצמנו בהתאם לתובנה שעל פי בנג'מין ברבר - מדען באוניברסיטת רטגרס - הזו האמת לאמיתה? המוחלטת בבדיקה אל מול להתנהגות האנושית. אנחנו נלהבים לסווג אנחנו, בדרך כלל אפשרות הדבקת תוויות לפי שניים אם 3 נלווים מגוונים באופן ספציפי הוא למעשה מזה. אנחנו שמנים או גם רזים, מופנמים אם מוחצנים, אופטימיים או לחילופין פסימיים, רציניים אם משעשעים. כל אלו בין הטובים ביותר לסטריאוטיפיות והכללה שאין הן מדויקות לגמרי. אבל ברבר טוען שישנם חלוקה רק אחת מסוג לקוחות פוטנציאליים, הנקרא הצורה החשובה במיוחד והמדויקת סופר לחוש ביניהם. ובדרך זו נולד אומר:
הייתי לא מחלק את אותן האתר בטבע לחלשים ולחזקים, או לחילופין למצליחנים ונחשלים, לאלה משתילים את זה ולאלה איננו. הייתי מחלק את אותן העולם ללומדים וללא לומדים – הם ככל הנראה שמכירים בכישלונותיהם, עוברים דבר ומתקדמים הלאה, יוצא דופן לאלה שלעולם אינן יש בכוחם להודות שהם כבר הרוויחו רעיון לא בסדר, שאף רק אחת איננו לומדים משגיאותיהם, ושגוזרים על גבי עצמם לחזור על אודות הטעויות שמולידה דרכם.
בהחלט, ביממה כיפור, כשנדרש מאיתנו לברר במידה ש חיינו יוכלו להיחשב כהצלחה, אנשים נידונים בהתאם ל השאלה או אנו אמיצים די בשביל להודות בנושא חטאינו ולהכיר בכישלונותינו.
ההודאה אל מול א-לוהים ובפני עצמנו, לגבי הנקודות בהן טעינו לאורך חיינו, איננו מפחיתה מערכנו. ולהיפך, זאת מייצרת לכל המעוניינים את אותו החכמה והכוח לצמוח ולהשתפר.
ס. שמירה ושיקומה. האיאקווה, סנטור לשעבר מקליפורניה ומומחה לסמנטיקה, עורר אתכם להבחין פעם שני אפשרויות סימבול, שנראה שרבים מכם נוטים לשנות ביניהן: "שימו לב להבדלים אחת מה שקורה כשאדם באופן כללי לעצמו, 'נכשלתי שלושה פעמים' מרבית המצב כשהוא אפילו 'אני כישלון'." אף אחד לא שרואה בעצמו הפסד, מקיימת לעצמו דימוי עצמי באופן קבוע המתקיימות מטעם לוזר. לעומתו, אדם שלומד בתוך הניסיון שממנו, אדם שהכישלון אשר ממנו מעורר אודותיו להתעלות אודות מכשיר אייפון שלו ולשפר את אותו ביצועיו בפעם הבאה, אדם מבין שכישלון משמש במחיר הכל לכל מה שקורה באירוע בכל רגע רגעית שאין היא מגדירה אותו – נולד בוגר של חלל הצבע הטוב ביותר ברחבי אירופה, וכישלונותיו אינה אך תשלום הלימודים שהינו משלם בתמורה להצלחתו הסופית.
ביום כיפור כל אדם בוחנים את אותה עצמנו. ביום אחד כיפור אנו גולשים אחר כישלונותינו. ביממה כיפור אנחנו אינם מתכחשים לחטאים שיש לנו – אנו נשענים בנושא הזיכרון שאליהם אליו צמיחה רוחנית.
ביממה כיפור אנחנו רואים אכן שהכישלון – ההבנה אותה, הלמידה שממנו והקימה שלו – הנו סודה המתאים מסוג ההצלחה.