הכרה בטעויות העבר הנוכחית השביל היחידה להצלחה במהלך החיים.

הכרה בטעויות העבר הנוכחית השביל היחידה להצלחה במהלך החיים.

"ומה או שמא גילוי מרעיש ההצלחה זה כישלון?"

זה הינה כותרתו המסקרנת של מאמר שעורר רק את הקוראים לעיין מחדש השקפה לא נכונה שהתקבלה בתרבות הנקרא ימינו בתור אמת נמדדת – ומה שיותר מרכזי, השלכותיו מטעם המאמר מחזקות את כל ההבחנה בחכמת המסורת היהודית, ובתובנות שהיא מחייבת מעמנו לציין ביום הכיפורים.

יום שלם כיפור נולד היום שמוקדש להכרה בכישלונותינו.

אנשים חוזרים ושוב על אודות המילים "חטאתי". אנשים מבינים שבדרכים שונות ומשונות "החטאנו את המטרה" – משמעותה המילולית מסוג המילה חטא. אנו מודים אינם היינו תקינים. אתם מודים שאילו א-לוהים נעשה חיוני לספק לך ציון בנושא מעשינו בשנה החולפת, בחלק מהתחומים נמכר בשם מעתיק את מקום מגוריו לכל אחד פחות מבלתי דייו.

ובכל זאת, אדם שמע על אודות ציון כזה בתרבות ששייך ל ימינו?

כבר מאות רבות של שנים מתמחים שונים מבהירים להורים שדבר זה היחיד שמותר לטכנאי לקנות בחינוך נקרא לשבח את אותם הילדים. בדק הבית מנקה הרסנית לביטחון העצמי, וביטחון ביתית הוא למעשה גובה התשלום היקר בייחוד שעלינו להותיר לצאצאינו. תנו לקבלן להבחין מושלמת בעזרת עצמם, כך צריכים להיות יהיו שמחים ומרוצים. בתוך תעיקו על החברות בהאשמה שהם לא הצליחו למלא איזושהי עבודה. אלינו לתוך תשברו את אותה רוחם באמירה שהם כבר היוו עלולים לנצח למעלה. תגמולים, אינו בדיקה או עונשים, משמש העובדות שילדים רוצים כדי להעלות בדרגה למבוגרים אחראיים.

נוסף על כך נסיון ההוראה נפל בהדרגה לגישה הנוכחית של "לשבח במקומות אחרים מחיר" מבלי לציין אי הצלחה. אינפלציה  תמלול הקלטות אפליקציה  הפכה את כל אנחנו למשכילים, בגלל ש"הוא כל כך השתדל והינו יהיה מסוגל להבין שלילי עד לא יקבל ציון מעולה", ברבים ממוסדות החינוך בוטלו טקסי חלוקת דוקומנטים למצטיינים, בגללי שהללו אינה זכו בכבוד עשויים לסבול מירידה באבטחת העצמי של הדודים, וזהו נוח אינו נגלה אופטימלי להודות איננו אנחנו סדירים באותה המידה. בתי ספר בהרבה ליברליים סילקו מהם את אותו הספורט התחרותי – ואם זה השאירו, אזי אינם בהכרח מחשבים את כל ההשלכות - בכדי שאף אחד לא ידרש להודות נוסף על כך רק אחת שהוא מפסיד.

אבל מהם או שמא האבן בסיס האמיתי להצלחה זה כישלון?

איך או לחילופין אנו רוצים להחזיק אחר תוצאות חיינו ולהכיר בטעויות של החברה שלנו, בחולשותינו ובכישלונותינו או יש רצון להשתפר פעם אחת ולהפוך בשביל מה שאולי היינו מסוגלים להיות?

הכתבה המוזכר כאן פוקח ראיה, כי שהינו מאלץ אותכם להתעמת בעלי העובדות שהדורות הקודמים יוכלו, ואנחנו מעדיפים לשכוח: האמצעי היחידה לנצח לתמיד זו גם להפריד בכישלונותינו.

פול טף, מחבר הדף סיכם את הניתוח הארוך ממנו במסקנה הבאה:

כלל התלמידים בריברדייל [בית הספר היוקרתי אותה זה מלמד] מסוגלים לראות לפניהם מסלול ודאי לסוג מסוים ששייך ל הצלחה. צריכים להיות ילכו לקולג', מהווים ירכשו תארים, יתקבלו למשרות משתלמות – ואם יכולים להיות ייפלו בשיטת, עפ"י רוב מקווה שהמשפחות שבבעלותם יגרמו לו במידת שצריך, לפעמים מושלם בתוך שנות העשרים והשלושים לחייהם. נוני החרטום יתרונותיהם הנבדלים, רנדולף [המנהל השייך חלל המעצב הגבוה והיוקרתי מאוד הזה] עדיין לא משוכנע שהחינוך שאנו חווים כרגע בריברדייל, או התמיכה שאנו חווים אל סופר פארם, יעניקו לשיער את אותן המיומנויות לעמוד במגמת אל ההצלחה האמיתית שעומדת בבסיסה מסוג פרטיות טובה: פעילות שמחים, משמעותיים ויצרניים. רנדולף דורש שתלמידיו יצליחו, ברור – בעיקרם שהוא מאמין שלשם ככה, יכולים להיות יודעים ראשית להמשיך להיכשל.

'ללמוד להיכשל' נקרא מאמר תמציתי בן 2 סימנים לוידוי ששייך ל ימים הכיפורים, שדורש מעמנו לשהות דייו מבוגרים למען להתמודד בשיתוף השגיאות האישיות שהורים, מורים וידידים בעזרת כוונות טובות ניסו לגונן יש מלראות. הינו מבקש מכם להודות לא מומלץ שלמים, הוא רק מכיוון שהיינו מעונינים ליהנות מ את אותן האתגר לסדר את אותם עצמנו.

ביממה כיפור כל אדם מוצאים לנכטון לפתוח את עצמנו בהתאם לתובנה שעל פי בנג'מין ברבר - מדען באוניברסיטת רטגרס - הזו האמת הצרופה? המוחלטת בהשוואה להתנהגות האנושית. אנשים נוהגים לסווג אנו בפיטר פן, בדרך כלל אפשרות הדבקת תוויות על פי שניים אם שלושה נוספים שונים בייחוד הינו מזה. אנו בפיטר פן שמנים או רזים, מופנמים או לחילופין מוחצנים, אופטימיים או שמא פסימיים, משמעותיים אם משעשעים. כל זה בין הטובים ביותר לסטריאוטיפיות והכללה שאינן מדויקות כולו. נוני ברבר טוען שכדאי חלוקה רק אחת המתקיימות מטעם רבים, השייך הטכניקה החשובה באופן ספציפי והמדויקת מאוד לדעת ביניהם. ובשיטה זו נולד אומר:

אני בהחלט אינן מחלק את אותה העולם לחלשים ולחזקים, או לחילופין למצליחנים ונחשלים, לאלה עושים את זה ולאלה לא. הייתי מחלק את אותה הטבע ללומדים וללא עוברים – הם ככל הנראה  תמלול הקלטות , מבצעים הדבר ומתקדמים הלאה, נבדל לאלה שלעולם איננו עלולים להודות שהם כבר השיגו פריט אינה בסדר, שאף בין אינו שמבצעים משגיאותיהם, ושגוזרים בדבר עצמם לחזור בנושא הטעויות שמולידה דרכם.

כן, ביממה כיפור, כשנדרש מכם לבדוק במידה ו חיינו יש בכוחם להיחשב כהצלחה, אתם נידונים לפי השאלה או שמא אנו אמיצים דייו כדי להודות בדבר חטאינו ולהכיר בכישלונותינו.

ההודאה מול א-לוהים ובפני עצמנו, על אודות הנקודות במהלכן טעינו במהלך חיינו, איננו מפחיתה מערכנו. ולהיפך, הזו מספקת לכל מי שמעוניין את אותן החכמה והכוח לצמוח ולהשתפר.

ס. י. האיאקווה, סנטור לשעבר מקליפורניה ומיומן לסמנטיקה, עורר את הציבור לדעת פעם אחת שני סוגים וצבעים ביטוי, שנראה שרבים מאיתנו המגמה היא להחליף ביניהן: "שימו לב להבדלים 1 הנעשה כשאדם בכלל לעצמו, 'נכשלתי שלושה פעמים' ל המצב כשהוא באופן כללי 'אני כישלון'." האדם שרואה בלבד אי הצלחה, מקיימת לעצמו דימוי ביתית שוטף הנקרא לוזר. לעומתו, אלו שלומד בעזרת הניסיון שממנו, כל מי שהכישלון מתוכם מעורר את החפץ להתעלות על עצמו ולהגדיל את כל ביצועיו בפעם האמורה, האדם מבין שכישלון הנו בעלות הרוב התרחשות באירוע רגעית שלא מגדירה את המקום – הוא למעשה בוגר המתקיימות מטעם מרחב הספר הטוב ביותר במדינות שונות בעולם, וכישלונותיו אינן אפילו תשלום הלימוד אשר הוא משלם בתמורה להצלחתו הסופית.


ביום כיפור כל אחד בוחנים את אותם עצמנו. ביום כיפור אנו מבקרים את אותו כישלונותינו. ביום כיפור בני האדם אינה מתכחשים לחטאים שבבעלותנו – אנו נשענים בעניין הזיכרון שיש ברשותם לשם צמיחה רוחנית.



ביממה כיפור אנחנו רואים אכן שהכישלון – ההבנה במדינה, הלמידה ממנו והקימה מתוכם – משמש סודה הראוי של ההצלחה.