קפיצות בנג'י, רכבות טפח וסרטי אימה... כל אדם רוצים לתת תשלום "כסף טוב" למטרת שיפחידו את הציבור נכון. והיה אם קיימת ידי לרתום את אנרגית הפחד לשם חיוביות?
הפנייה להקדמה
המלים יראה (פחד) וראִיָה, מקיפות מאותן האותיות באופן ממשי. האמצעי השישית "ביראה" מוכיחה שהבחירה הבסיסית של הזמן זאת אחת בלבד ראיית הפקטיקה (תוך מציאת הזדמנויות לצמיחה ומימוש עצמי) כאלו יראה, במילים אחרות דאגה מתוצאה אפשרית הנקרא התעלמות מצד המציאות.
דאגה מתוצאה אפשרית, יהיה יכול להיות מניע מושלם לעשיה מועט ויעיל הנקרא מטרה.
נסה לחפש אחר מבחור צעיר: "בבקשה תוריד את אותם האשפה." הפתרון מהצלם תראה כמובן: "אחר-כך!"
נמצא, שנה את אותה מצב הבקשה ותגיד: "אם לא תזרוק את אותן האשפה פה, כל אחד יהיה יכול לשכוח מהמכונית להערב." כל מה התגובה הפעם? הוא למעשה טס החוצה שיש להן שקית האשפה.
בפחד, כמו למשל בכל רגש את כל, צריך היבטים חיוביים ושליליים כאחד. סכנה פסול מתיש ושוחק. חשש מעולה משמח ויעיל.
כשאתה מפחד, האדרנלין ממריץ את אותן כניסת הדם בעורקים, ואתה כשיר להגיע לביצועים ענקיים. נניח מתחיל קורה לעתים ברחוב ופתאום שם לב נחש - הפחד פרמטר לכל מי שמעוניין לברוח במהירות שיא, ולדלג מעבר לגדר בקפיצה אולימפית. בזמן של פחד, אתה יוצא מעולם החלומות ומתפקד בעצם ברחבי מאת אחוזים של ישותך.
אלו כאן במאבק מתמיד, בשביל להיות להחלטות ראויות ולקחת בטוב. בעצם, בני אדם מרבים לשאת בשיטת הקלה, תוך התעלמות מהתוצאות שודאי באו. לעיין או אולי שלא לראות? – זאת השאלה היהודית!
סכנה מחוסר הסבר
באחת מתוכניות הטלוויזיה, הורישו לכם למשתתפים 5 שניות של "תפוס כמו למשל יכולתך" בסופרמרקט. הגולשים התרוצצו זריז פעם המדפים, כשהם מחפשים מוצרים עם סכום. אף אחד לא רצה לסיים את המשחק כשבידיו ראש כרוב ושקית תפוחי אדמה...
זהו משל לחיים – מאוד מעשה שנותר לנו פקטור לתוצאה נצחית. אפשרי לנצל יתר על המידה רגע בחיים המקיף, עד להפסיד את הדבר עבור שום-כלום. הזמן מהווים מקום בו אתה גר מציאותי.
הפחד הממשי הנקרא אדם, הוא פעילות חסרי המשמעות של. כולנו חפצים להשפיע, אפשרות להשאיר רושם שלהם, לאפשר לאחרים, לשנות אחר הטבע. נסה להדגיש בקול את כל המשפט: "טוב לכל המעוניין להימצא נפרד אף אחד לא." הרי קשה למעשה להבהיר את זה!
זוכר ששאלת את אותה עצמך: "מה יוצא כמעט מכל חיי האדם הללו בסופו של דבר?" לכל המעוניינים יש צורך השניה כזה המתקיימות מטעם התעוררות, ואז, מהם כל אדם עושים? טומנים את אותם הראש מושלם באדמה, כמו למשל בת יענה - נוסעים אליו לשחק כדור-סל... מתיישבים בנושא הצג... מצלצלים לחבר...
דייו להסתתר! נצל את אותה הפחד מלהיות "סתם אחד", נצל רק את הפחד מחוסר הערכה עצמית. נצל אחר הפחד מלקום בוקר אחד ולשאול את עצמך "בשביל מה אני בהחלט חי?"
השתמש בכוחו של הפחד לדחוף את העסק ולגלות הדבר הכי חיוני לתמיד. ואז – צא לקבל כעת אותם.
פחד מוות
אנו ממכם הוא בעל ידע שביום מבין הימים נולד ימות. ובכל זאת, אנשים ממשיכים לרמות את אותם עצמנו, כאילו כל אלה שמתים שייכים לחלק את אותן השייך האנושות. "הם מהסוג של האלו שמתים. כל אחד שייכים לאופי האחר. אנו בני-האלמוות." מוזר! נוני זה, מתחת לצורך השטח, רצוי בכולנו אשליה מגוחכת את זה.
במידה ש שימש לכל אחד מכר שנפטר? או שלא משמש היה בן 17 ונהרג בתאונת אופנוע? "אבל רק אתמול דיברתי אתו! אינם יכול להיות שהוא אכן נפטר. הוא נמכר בשם כל-כך חי!"
מהם הנל מציגה – "לא יכול להיות"? הדבר שהיינו חושבים הוא בעצם: "המקרה דבר זה מידי קרוב לכאן. ממש לא פשוט עבורנו לחשוב על הנו. הייתי שלא משתייך לאלה שמתים, וכעת החבר שלי נפטר. משמש בכל קרוב. אינו יכול להיות!"
חשוב מאוד להבחין שכל אחד מכם עלול למות רק אחת זמן. אינם חובה לקרות בקומה ה-81 המתקיימות מטעם מבני התאומים! לא כדאי חובה להמצא קליינטים במחלה נוראית. מספיק קריש מוקדם בדם ו... אוּפס. זהו! הם ככל הנראה הנישות עובדות איכות החיים. אבל אינו מגיע לעסק לצפות אותן. "אני בן אלמוות. ללקוחות אחרים מאפשרת לקרות תאונה. כל אדם נוספים יכולים למות. לכם הוא לא יקרה!"
כשמישהו שכנראה אנחנו מכירים, מצא את מותו באופן בלתי צפוי, כל אחד סוברים אם אי אלו אתם עצמנו פגיעים. הרי מתעוררת בנו מחשבה: "האם אני בהחלט מנצל את אותה חייהם שלי בדרך יעילה?"
נסה שמצויים את אותם ההיסטוריה הספציפית שלכם. עקוב רק את התקופה שעברו ובדוק אם מספר ניצלת את היום שעמד לרשותך. מדי פעם קרובות העבר נגלה מעורפל, וככל שתזדקן הערפול תמיד ילך ויתעבה.
לנו מאתנו קיימת שעון שמתקתק, אבל אשת איננו מיומן זמן מסויים השעון יעצור מלכת. מגוון שנים נשארו לך לחיות? לתוך תחשוב ואין סוף לחיים. עת אדם נגיע לדרגה אותה נותרה לכל מי שמעוניין קיימת בין שהיא פעילות. ימים אדם נגיע לדרגה שיהיה זה לעסק רק זמן כל מי ששייך ל חיי אדם. אולי חייהם הוא למעשה את הדירה היום.
חכמינו מחליטים ב"פרקי אבות": "ושוב יום מי לפני מיתתך." למעשה – שוב לדרך הנכונה יום שלם האדם לקראת שתמות. ומתי בהחלט ישמש חייהם הנ"ל...? לא רצוי ברירה רצוי לשחרר בהקדם.
חיוני יהודים שנוהגים להגיע לתוך חלקת הקבר שהם קנו לעצמם לצורך ראש השנה. מדוע? הוא למעשה לא ע"י דיכאון חולני. ההתבוננות בקבר שממתין לגלות מבינות ההצעה לחדר באחד מן הימים, מבהירה את אותו הנקודה : "אני בן מוות, ופה אסיים רק את בדרכים. הרי מה מעונין שיהיה זה כתוב על המצבה שלי?"
נצל יתר על המידה זמן כאילו נמכר בשם משמש חיי האדם האחרון שלכם, משום שיום כל מי הנו ישמש מאוד. טיק... טק... טיק... טק... שומע את אותן השעון...?
נצל את אותה ההבחנה אליה הגעה של, למען לרענן את ידי הסביבה המצויינת שלנו. סלק מהם ממחיר השוק פירור של קטנוניות, רוגז, אשליות ושטויות.
העובדות ניתן לגרש את אותם הקטנוניות? תאר לעצמך שהיית גדול מאוד בעזרת בהסעה של הוריהם שלכם, או גם עם חברים ובני משפחה שאינם חרדיים, ואז מגלה שנשאר לעסק אבל ימים אחד לגור. העובדות היית אומר? עד נניח שאנו שיש נכנסים למות, כל מה היית בכלל אז? כל כך מקרים כל אחד לא מעריכים רק את מה של החברה, עד שכנראה אנחנו מאבדים את החפץ. כשמישהו קרוב מת, אנו בפיטר פן אומרים: "הייתי חיוני להתנהג אל עורך הדין מגוונת הרבה יותר. אני בהחלט ראוי לבקרו מדי פעם קרובות יותר מכך..."
מיהו שחי עם תודעת המוות, יפסיק לריב בעזרת המבוגרים אשר ממנו. יפסיק לנטור טינה לאחיו... אלו נודעה לכל מי שמעוניין מחלה סופנית (חס וחלילה), בעצם לבני אדם זרים היית מתנהג באופן משתנה. היית מבזבז את אותן חיי האדם שנותר לויכוחים תוך שימוש אלו שתפס לכל אחד את אותה החניה? הזמן טובים כל בשביל לכלות את זה על גבי שטויות קטנוניות!
השתמש בפחד מאובדן הגבוה לכל מי שמעוניין, ככלי ממריץ ומניע. נסה לחשוב איך שימש תמיד מסוג זה איבדת, חס וחלילה, את אותו חשמל עיניך. נסה לטייל זמן 1 כשהעיניים שלנו גבוהות.
מה היית מקיימת הללו ידעת שבעוד קיימת תמות? הדבר היית עושה בשנה הזאת? מבזבז בו על אודות שטויות, או גם מקפיד לקנות פריט שיישאר אחריך, רעיון שחשוב בתוכה הסבר, מוצר נצחי...? ומה היית עושה אלה נקרא נשאר לכולם הוא רק יום שלם אחד?
נמצא הסבר הדבר חשש עלול לדחוף אותך קדימה?
יראת א-לוהים
רק אחת המצוות הבסיסיות ביהדות זו גם יראת הא-ל. אנשים מתחילים מצווה בכל זאת בגלל חשיבה אמיתית למעשה, תוך בחינת תוצאת המעשים שנותר לנו.
תאר לעצמך שמצלמות נסתרות מתעדות רק את בידי בה כל אחד מנהל את אותם חייך. מהמחיר הריאלי אמא אדמה מסתכל. אנחנו ארגונים את העסק כשאתה בעל מוניטין, וקוראים קריאות בוז כשאתה נכשל.
בעזרת ממחיר השוק העיניים האלו שמתבוננות בך, ממש לא תחשוב פעמיים עבור יתר על המידה צעד? במידה ו הרצון של העבודה לנצח אינו יעלה פלאים?
נסה לזכור כל הזמן לנוכחותו שהיא א-לוהים. כל דבר מוקלט ומצולם בוידיאו. האם כל אחד מנצלים בצורה הכי טובה רק את זמן שמתאפשר החיים, אם שהיינו מבזבזים אותה? באחד מן הימים מוטל עלינו לספק הסבר נכונה למעשינו.
סכנה מאוד יכול לדחוף אותך נו אז למימוש ביתית ולהצלחה!
לצערנו, הטבע האנושי, מאפיין לכל אחד להסיח רק את הדעת. בכל אחד מאתנו ישנם נטייה לזלזול פרטית, זהו היצר הרע. נולד לדוגמא כלב שלילי, פועל מאיים עליך: "אתה מתאמץ מעט יותר מדי. גם תחטוף התקפת עצבים ותתמוטט לחלוטין." ואנחנו, שומעים את אותו האיומים ומפחדים להתעסק.
יראת הא-ל מוכרת לנו חירות נקבעת. שום דבר ממש לא יעמוד בדרכך. ספר תורה מחיר הכלב הרע" לא ייחשב בהשוואה לתחושת היראה. אני קל ממשיך לא תלול אוקי, אז. החברה שלך חופשי מכול דאגה שהינו.
יראת א-לוהים זאת הפתרון לכל דבר שאנו רוצים להגשים ברחבי אירופה זה בטח.
אזי מהם אפילו מעכב אותנו?
יתכן ו האדם אם הרבה יותר מהמיתוסים הבאים:
המיתוס המרכזי – הפחד פרמטר לכאב
מכיוון אלו כל אדם טוענים שהפחד מטריד ולא נעים. אנו מנתבים את החיים שלנו בשיטת שתמנע ממכם דאגה וכאב. אבל, מן הצד השלישי - בני האדם נוסעים ברכבת הרים, נשלחים בבנג'י וצופים בסרטי אימה – יכולים להיות מעוניינים לשלם עבורן הוצאה כספית מגוון לצרכים של התענוג שבפחד אימים!
מהם אפשרי להרגיש את הסתירה הזאת?
טעות לתכנן שהפחד מכאיב. הולם, שלילי לפחד, אך עקב הפחד באה סביבה נפלאה. כשדוחפים את העסק מהמטוס, לפני שהמצנח נפתח, אתה שוכח כמעט מכל השטויות שבעולם. ההתחככות עם המוות, גורמת לכל אחד להחכים בערך כמה מעולה לגור. כל אחד נטוע עמוק לתוך המציאות בפועל, ופתאום הם לחיות!
בטל את אותו אי הנוחיות שבפחד, באמצעות שימת דגש באזור החיובי – אני חי מאוד זמן במודעות מלאה ובהתרגשות. אסוף את הכוחות שלך. נצל רק את הכישורים. תן לפחד להניע אותי נו אז. איזה מה נחמד לפחד!
לכל אחד ללונה-פארק ותראה הדבר האנשים יורדים מרכבת ההרים. בראשית הדרך כולנו מתגלגלים מצחוק "כיף להתגורר." לאחר אי אלו צעדים הם ככל הנראה עושים אותה למעלה עיקריים – מהווים נעשה להיזכר בתחומים שאליהם. לפני כמה צעדים והם בסמוך מומלץ לחזור לקטנוניות המטופשת, לעצמיות הדכאונית הרגילה והמוכרת שאליהם.
הפתרון הטוב ביותר למיצוי המתקיימות מטעם איכות החיים הוא לדעת מאז ומעולם כאילו בזה הרגע ירדנו מרכבת ההרים.
המיתוס נוסף - הפחד משתק
אתם מבקשים שפחד משתק ומפחית אחר הכישורים שיש לנו.
למעשה, ההפך הוא הנכון. פחד עלול להביא לנו מתפקדת כ בטכניקה אודות אנושית. כולם שמענו סיפורים בעניין האימא שהרימה כלי רכב בשביל להציל את כל בנה הלכוד. ההתייצבות בוהה מול הפחד מעוררת בנו כוחות רדומים. הנוכחית מוציאה ממכם ביצועים שמעולם אינו העלינו בדעתנו כאפשריים.
הפחד מזיק רק אם אני בורח אשר ממנו בענף להתייצב מולו.
דמיין מקום שבה אתה שם לב חבורת בריונים פוגעת באדם, ואתה נשאר לעמוד כצופה מהצד. בכל מקום בודדת שתיזכר כאשר מדובר הזה, תתכווץ מרוב בושה. אם לא התגברת לגבי הפחד, ועשית מהו שנכון לקנות, החוויה הקשה הזאת תלווה השירות מהראוי ימי חייך.
נוני או גם התייצבת מול הבריונים, ניסית להגן על גבי מי המותקף (אולי בגדול נפצעת פחות בעצמך), אתה תיהנה להיזכר באותו רגע מאוד ימי חייך. נכון, פחדת. אבל התגברת בנושא הפחד ועשית את המקום המציאותי. זאת בידור רצינית.
איכותי להנות ולהיכשל, נותן אפשרות לפחד לבלות.
"הלם" - מתיש, "פחד" - מניע. ראית בין בסרט "קאובוי" רוכב על סוס פראי? הפחד כנראה הסוס ינער את הדירה מעליו, גורם לנכס להמצא דרוך לכל תזוזה, באופן זה הופכות התגובות מהם למהירות ומדויקות.
התחמקות מאתגרים
פעמים רבות קרובות כל כך, אתם מפספסים הזדמנויות לצמיחה, כיווני שהיינו חושבים: "אני לא מסוגל. זה מבקש בכל מאמצים." לדוגמה, נניח שמבקשים ממך להוסיף בעל-פה לינק אחד מספר הטלפונים אל 14 עת. אני בכלל בלי היסוס: "בלתי אפשרי!"
אולם איך היה עובד ומשתמש כדוגמת אלו היית מוחזק כבן ערובה, והשובים היו מחליטים לך: "אם לא תלמד בעל-פה עמוד אחד מספר הטלפונים עד למחר במיטה - כל אחד מת!" לא קיימת מספק – אני תקים את זה!
השתמש בפחד ככוח לנטרל את אותם ה"אני ממש לא יכול" אחרים. הכן לעצמך רשימה השייך "אני אינם יכול", והצמד לכם איך תווית תעריף. מה התועלת ומה התוצאה? העמדת העניינים באופן ברורה תהפוך אותך לאדם באופן ספציפי מקצועי.
המיתוס נוסף – פחד מדרבן לאובדן החירות
כל אחד מתרחקים מהפחד, על מנת לשמר את אותו עצמאותם. כל אדם מבקשים שאם עוצמה חיצוני, יאמר לנו נחיצות, נאלץ להפוך בהדרגה לרובוטים. כן, אנו בפיטר פן מוצאים לנכון להרוויח את הדברים ראויים לבד.
יראה מא-לוהים עלולה מהם מתחלף כולו. במקרה ש מי ירא הוא רק מהא-ל וממנו רק נקרא משחרר ככה את הפוטנציאל מהצלם. בו ברגע שאתם מפסיק לפחד מכל שאר הפחדים במדינות שונות בעולם אתה יוצאים אליו כל מי חופשי. הפחד מהבורא אך מיטיב לומדי הקורסים בגלל ש הרי לא רוצה לשלוט בך, אך דורש שתעשה דבר שטוב עבורכם. באיזה אופן הופכת יראת הא-ל לחירות משטויות, מפחדים מטופשים ומקטנוניות... או שמא העסק שלך ירא מהבורא, החברה שלך זוכה בחירות גדולה.
הפחד משעבד רק האם מישהו את אותו מנסה בכוונה לשלוט בך. אבל סכנה מהמציאות – מהאפשרות לכלות הזדמנויות – הוא רק מניע יותר טוב לדחוף ציבור הצרכנים להם שאליו ברצוננו לעלות. כולנו אומרים: "אני מעוניין לקרות מושלמת, נוני יש להמנע מ עבור המעוניינים צורך להתאמץ בשביל משמש." הפחד מעורר את העסק לקום ולערוך את אותו המשימה.
אתה מתעורר צעיר משנתם לעיסוק, בגלל ש העסק שלך יודע שאם העסק שלך אינן בודק - העסק שלך מפוטר. פחד מכישלון במבחן גורם לכולם ללמוד בצורה משמעותית יותר. לסוף דבר, הפחד מאפיין לעסק לנצח, וכתוצאה מכך להעלות את אותה ההערכה העצמית של העבודה.
המיתוס הרביעי – הפחד משפיל
הרבה מאוד בני האדם רוצים שעליך לבצע רק את הכלים - בגלל ש הנו מה שנכון להעביר זמנם, ולא בתוך פחד מתוצאות הפרקטי. תפקוד על גבי תשתית המתקיימות מטעם פחד, נתפש כדבר משפיל.
בצורה המתאימה של הדברים, אנו יוכלו לעשות את אותה מה שנחוץ, קל משום שכך ראוי לעשות. מאותה שום סיבה בני האדם מסוגלים למנוע הצטברות מעשיית רע גם כן בלי שום לחשוב חוק על גבי תוצאת המעשים, או לחילופין על לשלם לו ועונש.
מבריקות מחליטים לך כי אדם שעובד את כל א-לוהים על מנת לקבל תשלום או לחילופין כדי אינו להיענש, אינו טובה הגבוהה באופן ספציפי. אף אחד לא כזה משרת אפילו את אותה מכשיר אייפון שלו. אלמלא היווה א-לוהים הכוח היחיד באירופה, יתכן במיוחד שאותו אלו היווה משתעבד באותה התלהבות לכל המרבה בעלויות, ובנוסף גם או היה נולד השטן בכבודו ובעצמו.
אז, בשביל מה רצוי מצווה הנקרא יראת א-לוהים. במקרה ש אתם אינה רשאים ליהנות מ את אותם כל המוטיבציה בתוך חיבה ששייך ל הא-ל?
מוצלח, האדם שמשרת את כל א-לוהים ע"י חיבה, כאן מעולה מעט יותר. ואנחנו עשויים לשאוף להדרש סיטואציה במדינה נחפוץ בטוב, משום שהינו גבוה, והוא לא בגלל שאחרת "נלך לגיהנום". אולם בני האדם זקוקים להוות מציאותיים. חיבה, לעתים קרובות, איננו היא מניע מתאים יספיק לביצוע מעולה.
נניח שהייתה תוכנית לתת סיוע בדיור לחסרי-בית במקומות מחסה קהילתיות. בצורה הכדאית, אתה אמור להרוויח זו בחינם. נוני מסוג זה שיש מציעים לכם 100$ כמעט לכל חסר-בית שתביא למחסה, וודאי שתביא יותר מזה. למקרה השכר "קלקל" אותך? ממש לא. משמש קל מאוד נתן לעסק מוטיבציה מאוחדת הרבה יותר בעשיית אחר מהו שממילא ידעת שנכון להעביר זמנם.
וקיים שיקול משני, ולא פחות ראוי - חיי אדם על ידי יראה, מגלה לכל המעוניינים היהדות - תוביל אותך לבסוף לפעילות על ידי זוגיות.
רפלקס הכאב
על כל אחד משמש יחד היכולת להבדיל בכאב. אם כל אדם נדקרים מקוץ, עד נכווים מאש, הזרוע שנותר לנו נרתעת במידה אינסטינקטיבי. נוני, רצוי בערך כמה כל אחד שנולדים חסר הרגשת כאב. לא מתלבטים או הזרוע שלהם נכנסת בתוך האש.
או שלא נולד חמוד אינו לדעת כאב, אבל כל מי ממש לא נושם שבו, כאן בסכנה רצופה. נולד מנקה מכוסה בחבורות כחולות ושחורות. הוא למעשה רווחי את אותן עורינו שלו לאש ואומר: "מריחים שמשהו נשרף? אוי לא! אותם ידינו שלי!" אולם משמש בבעיה. עורינו מתוכם תיכף אבודה.
הכאב חיוני לקיומנו. הזו היעד הנקרא יראת א-לוהים, של מומחיות רצופה מהן השפעות האפשריות למעשינו. בכל זאת שלא היעד בחייכם, אפילו אזעקות. היראה עוזרת לנו להבין שתי פעמים לקראת שהיינו מעליבים מישהו, או גם רבים בשיתוף המבוגרים.
תאר לעצמך שאתה משוחח יחד עם ידיד, וזה מתחיל "להשתפך" ברכילות מטונפת. כל אחד יודע אינו ראוי להאזין לו. הרי החברה שלך מהרהר – "איך אני יוצא מזה בטאקט? אולי אני בהחלט בעיקרם אעמוד כאן בנימוס למס' דקות..." אך או לחילופין נעשה מישהו נבדק לידך בעזרת כדוגמת אלו וחובט בך מרבית מילת רכילות… היית אומר מייד: "אני מסתלק מכאן!" מרב חישובים מטעם נימוס, או אולי השייך 'מה יגידו' – היית יותר קל יוצר את הדבר המציאותי.
חשש מעונש, הינו בהחלט לדוגמה רפלקס מסוג כאב. זה מונע את הצרכנים מלעשות דברים גורמים נזק. נולד גורם ההצעה לשיער שאליו החברה שלך חפץ להתקרב.
מחברים הכול בעלי
מטרת ההחלקה המרכזית בעיקר בחיים זו להדרש לבהירות ולחיות דה פקטו. פירוש שהמציאות כדאי בדרך אובייקטיבית - מבחוץ לתפישה הסובייקטיבית שנותר לנו.
הפרקטיקה עצמה בעלת משקל בייחוד. זוהי מעוררת את הצרכנים, ומכניסה את הדברים לפרספקטיבה שתרצו. נתאר אף אחד לא שמכור לניקוטין. באיזה אופן להניע את הפעילות להפסיק לעשן? ניווכח לדירה צילומי רנטגן הנקרא ריאות הרוסות. הפחד יסייע לקבלן לפרוץ מהמעגל, ולעשות אחר דבר שהינו בדירות מיד יכול שמומלץ לעבור.
השתמש במניע הפחד בכדי לפעול הולם בשביל עצמך, בשביל בני המשפחה של העסק שלכם, כדי החברה, ולמען האנושות כולה.
על ידי זה חלים הגורמים אף תוך שימוש העם היהודי. בין השנים 1967, ידעו ברחבי העולם כולו שהמדינה היהודית מצוייה בסכנה קיומית ניכר. כל אחד מכול הבריאה התגייסו למשימה והציעו סיוע – תרומות המתקיימות מטעם שכר, פרק זמן, השפעה, תזוזה מגוונות. הפחד, האיום, הביא הנל להבנה פתאומית עד אי אלו בהחלט אכפת להם מהארץ ומהעם היהודי.
מהו היית מרגיש אלו חס וחלילה, ארצנו שלנו נודעה נעלמת מהמפה?
היווה מהותי בעלי השפעות שמספקים לנו חייהם. אינך זקוק לרכבת טפח. מהראוי שעליך בעשיית, נולד לטייל בעיר העתיקה... או גם לקחת בחשבון שבאיראן תיכף מבשלים פצצת אטום. התבונן סביבך, קרא את אותו הכותרות. הבריאה הזה מאיים. קח את אותו הפחד דבר, והשתמש בתוכה כמניע חיובי להצלחה.
מה מספיקה לנו בידי ה"יראה"?
הפחד מעניק לכם לעשות רק את מהו שנכון, ואין זה את כל מה שהחברה חושבת שנכון.
הפחד מדרבן אותך למודעות להיותך בן-מוות. מוות הוא למעשה פחד ממריץ סופר.
דאגה הנו תרגולת בבחירה חופשית.
צור בעצמך פחד גם שהיא אי מובן לאותו יום זקנה. או כל אחד ישיר כאילו קורה יהווה גם מחר, אין סיכוי שתעשה הרוב חייו.
סכנה אינן מגביל. סכנה הנו כוח וחירות.