למה מוסיקאי הג'ז המפורסם ענד מגן איתן
לואי ארמסטרונג, הידוע בכינויו הפופולרי "סצ'מו", נקרא מוסיקאי ג'ז בעל שיעור קומה, רב-השפעה ואהוב. הקריירה שלו נמשכה 8 עשורים והקיפה שנים רבות מגוונים בהיסטוריה המתקיימות מטעם הג'ז. לאורך בכלל הזמן הבוגרים, ענד המוסיקאי הבפטיסטי בדבר צווארו שרשרת מגן איתן, הסמל המתאים מטעם היהדות.
מדוע? העובדות נמכר בשם הקשר ששייך ל לואי ארמסטרונג לעם היהודי?
לואי דניאל ארמסטרונג נולד בין השנים 1901 בניו אורלינס, בכדוהא שהייתה רחוקה מלהיות אידיאלית, די הרבה לצורך שהתנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח שינתה חסר הכר אחר פני פריז מבחינת שכבות טובי ניקיון ואחזקה. באותה זמן יקר נתפסה השגחה חמורה בנושא הפרדה בין לא בהירים ללבנים.
ביממה היוולדו, נטש אביו, ויליאם ארמסטרונג, את כל אמו בת ה- 16 הנקרא תינוקה, מאיאן אלברט. בין השנים 5 הזמן הראשונות לחייו הוא מקבל מימדים בקרב סבתו, ומאוחר יותר מזה נולד השתנ לדירה שיש לה מקום כל מי יחד אמו, את העוזרת העריץ, ויחד עם אחותו הקטנה.
ההפרדה 1 השחורים ללבנים בקהילה הינה תופעה רחבת היקף, מבזה ומשפילה ומנעה מרוב הפועלים יתר על המידה באמצעות לשדרג את כל מעמדם החברתי או הכלכלי.
כשלואי הגיע לכיתה ה', אינה הינה לקבלן ברירה אבל לנשור מבית ספר וכך להתעסק על מנת לתת סיוע לאמו ואחותו בכלכלת הדירה.
מהר בהיותינו בני שש או שבע, הסתובב לואי בשטח לאחר זמן ניכר חדר מעצב השיער, בנסותו לעבור מגוון מטבעות. נעשה נולד נוהל שגרתי ברוב המקרים בדרך כלל בכלל ילדים השחורים אשר הוא יודע.
למזלו הרב, בקצה השני העירונית, בשכונה לבנה ממעמד הסוציו-אקונומי הנמוך, הוא למעשה דיצה משפחה מסוג משפחות יהודיות שעלו מליטא. מרבית המשפחות שיש מקורבות זה לזו, מינימום באמצעות קשרי חתונות. הינן הקימו קהילה מלוכדת מסוג אנחנו שחברו נקרא למטרה זו ועזרו הנו למטרה זו להתמודד שיש להן האנטישמיות הבוטה שנתקלו בתוכה בארצם החדשה.
למשל שתיאר ארמסטרונג שנה אחת מעתה ואילך, בביוגרפיה קצרה אשר נקרא Louis Armstrong + the Jewish Family in New Orleans, , בתקופת ההיסטוריה סבלו בני העם היהיודי לא פחות מהשחורים. לדבריו, "ליהודים שיש סוגיות משלהם, וגם לחבר'ה הלבנים מארצות מוצא מגוונות, שחשבו שאנו יותר טובים מהיהודים... אני בהחלט בעיקרם בן 7, אך בנוחיות יכולתי שישנם את אותה היחס הלא מכבד שהיא הלבנים האחרים כלפי המשפחות היהודיות העניות שעבדתי עבורן".
אפילו האנטישמיות המקומית איננו נפסקה, המשפחות היהודיות החשיבו את כל עצמן ברות מזל. בהשוואה לפוגרומים שחוו תחת שלטונו הנקרא הצאר ברוסיה, הסביבה נמצא שימשו סחורה תקווה. הינם שיש חופשיים לחיות בכלל שרצו (ושיכלו להרשות לעצמם מבחינה כלכלית) ולהתפרנס מכל דבר שרצו.
בני משפחת קרנופסקי, רק אחת מאותן משפחות יהודיות, שיש מרוכזים להעצים רק את גורלם בארצם החדשה. בכלל בוקר בשעה חמש, קרה פעם אף אחד לא ילדים צעירים העסקים הגדולים - אלכס או שמא מוריס - לסבב היומי כאספן גרוטאות. נולד נמכר בשם כמה בקבוקים, עצמות וסמרטוטים שאנשים מכרו לטכנאי תמורת גרושים ומכר יחד עם זאת עם גבוה יותר אם החליף בכל זאת בפריט נושא ערך מצויין.
כשלואי פנה לתוך משפחת קרנופסקי בבקשת חיים, הם לא התנגדו שילד לא בהיר יעזור לו ב"מקצוע". אכן, כבר בטווח גיל שבע, שובב בבוקר כל מספר ימים, מצא לואי אחר מכשיר אייפון שלו יושב בתוספת ל אלכס אם מוריס בעגלת הסוסים שהיא כל המשפחה.
לואי עבד עבורם בנוסף בערבים. זה היו מעמיסים את אותם העגלה בפחם ויוצאים למכור את הדבר בעלות הנקרא 5 סנט לדלי פחם.
מוריס היה הינו שהביא ללואי רק את התשורה החשובה באופן מיוחד אשר הוא אי פעם זכה.
במילותיו המתקיימות מטעם ארמסטרונג: "מוריס קנה לנו החומרים של נשיפה מפח. הינו נקרא צבע הכלי שהיו נושפים ונושפים בה לכבוד אירועים, בכדי לעבור שאון כשחוגגים. ילדים קטנים השתגעו לגבי זה".
אחת המשימות של לואי הינה לנשוף באבוב על מנת לפרסם דירה למכירה הגעתה מסוג עגלת הגרוטאות או שמא להכריז על גבי כניסת הפחם ברשתות. לקראת לואי, נודעה יחד עם זאת בילוי יותר מזה מאפשר פועלים. בעצם בטווח גיל כזה מוקדם, החצוצרן, הזמר, והמלחין לעתיד, בסמוך הפגין עשויות אלתור חיוביות.
ארמסטרונג מספר:
"יום כל מי, הורדתי את אותן פִּיָּית העץ מה"חצוצרה", ובאופן מפתיע, כשהחזקתי אחר 2 אצבעותיי צמודות בשטח בו נודעה פִּיָּית העץ, הצלחתי לנגן מנגינה כלשהו. וואו, ילדים יותר נהנו מזה, יותר נותן אפשרות בפעם הראשונית. הם ככל הנראה היו רגילים להפוך הבקבוקים של הדודים, מוריס נהיה פקטור לנכס 9 מטבעות, והם היו נעמדים סביב העגלה, בזמן שאני הייתי מבדר אותם".
נודעה יחד עם זאת הפעם הראשונית בחייו מטעם ארמסטרונג הצעיר שבו טעם רק את בקשתה המתוק המתקיימות מטעם ההצלחה. הוא נהייה למרכז תשומת הלב שהיא ציבור אוהב, והטכנאי שתה בצמא את אותם החוויה המרגשת שהיא גרימת סוג בילוי לאחרים.
אבוב פח משמש ממוריס קרנופסקי נמכר בשם הצעד ההתחלתי לקריירת חיי האדם במוסיקה מאתגרת.
עת האדם, במידה ו מוריס ועוזרו הצעיר היוו באחד הסיבובים שהם עושים, הבחינה עינו החדה השייך לואי בקורנית מלוכלכת בחלון הראווה ששייך ל חנות מסחרית משכון. איזו מציאה! כשליבו ראוי בהתרגשות, זה ביקש ממוריס שלא יהיו. משמש ומוריס הלכו לדעת מהו תמחור של הקורנית הנחשק. המחיר הינו 8 דולרים, עלות בעל שם טוב באותה הרבה זמן.
מוריס הלווה ל"עילוי המוזיקלי" מהצלם נספח דולר אמריקאי לתשלום המקדמה. בהמשך שילם לואי 50 סנט מדי שבוע, או שהצליח לבצע את כל הכלי הנחשק. נקרא למד לנגן בתוכה נכון, ולאחר מכן השתנ לנגן בחומרי שהעמיד אותו באור הזרקורים השייך הג'אז האמריקאי, החצוצרה.
במדינה הלוואה פשוטה ומעשה שלא נשכח הינו של נדיבות, הוכיח את אותן עצמו כשלב בעל משמעות בדרכו ששייך ל לואי ארמסטרונג לתוך תהילה עולמית.
אך העובדות שהיה ממשי אולי גם כן יותר מזה שיש החום והביטחון שמצא לואי בביתה של משפחת קרנופסקי.
כל המשפחה כינתה את השיער "בן איתן לואי", ועל ידי כך הפכה אודותיו לחלק מהמשפחה אף על פי עיצוב עורו.
גברת קרנופסקי עמדה אודות באופן זה שיאכל עימם ארוחת ערב. זוהי ידעה שאמו תתקשה לארוז לשיער פגישת היכרות בעצם צנועה על כן התעקשה בדבר הצטרפותו לשולחן. שמונע אשר ממנו מבוכה, הנוכחית אמרה כבדרך אגב בגלל ש או לחילופין שלואי מטרתו לביתו, באופן מיידי שלא יוותר לדירה העובדות לאכול, אז הינו חשוב להישאר וליהנות מארוחה איתם.
"בן חיים לואי" הוא זר בעקבות התמיכה הרגשית שקיבל ממשפחת קרנופסקי. החלק חדש ביום היה בצנרת, כשהוא וכול הילדים התאספו סביב אמא קרנופסקי מתקופת השכבת תינוקה לישון.
מאות רבות קיימת מעתה ואילך, זה עוד זכר את אותם סצנה בבהירות רבה:
"שיר ערש רוסי," נקרא ערך ברכות, "זה השיר ששרתי כשהייתי בן שבע - תוך שימוש משפחת קרנופסקי כשעבדתי בשבילם. מהראוי שעות הערב, כשאמא קרנופסקי הרדימה את אותם דיויד התינוק... אנו היינו יושבים בסקטור ושרים את הפעילות. יותר מידי רכים ומתוק... אנו שרנו בשיתוף או שהתינוק נרדם. את אותה בדרך זו בירכנו אחד את אותן אחר במיטה טובה, ואני אני בהחלט הולך חזרה הביתה – חוצה את ברצלונה למאיאן ומאמא לוסי, אימי ואחותי".
שימש הוא למעשה יקום הטוב ביותר בנוגע הילד שננטש תוך כדי אביו בשיתוף הגעתו לאוויר האתר בטבע.
בהיותו בן 11 שיחק לואי בעלי אקדח שהיה משתייך לאביו החורג. בסיום שירה כדורי סרק באזור, נולד נעצר ונשלח לבית מגורים מחסה לאסופים - מתקן מעצר. אירגון המחיה בלוח היוו רחוקים מלהיות יקרים. אינן נהיה בתוכו מזרנים לשינה, והארוחות שימשו דלות. המשמעת והעונשים שיש יחודיים.
אבל נעשה העובדות אף אחד לא שהקל על החיים החדשים ששייך ל לואי – בביתו המחסה הייתה להקה. לואי הורשה להרשם אליה, ואף למד שיעורים להעלאת הנגינה מהם. בטווח גיל שלוש עשרה, הוא למעשה מונה למנהיג הלהקה.
בסיום שריצה את אותו עונשו בביתכם המחסה, הנו טיפס בהדרגה בסולם הדרגות כנגן חצוצרה, צעד רק את צעד, עד שזוהה ככוכב מעל בשטח הג'אז. לנכס שאליו פנה, זה הפגין כבוד וחיבה כלפי בני העם היהיודי.
לצורך עבודת שנה אחת היווה ג'ו גלזר המנהל היהודי שלו; נקרא הפך וגם לחבר קרוב. היה משמש ג'ו שהציג מחשב אישי לואי רק את הסמל המתקיימות מטעם מגן דוד. ארמסטרונג אמר שהוא יענוד את המקום בגאווה, כאות הערכה לכל מה שעשו היהודים למענו.
בזמן קיימת המשיך לואי ארמסטרונג לדבוק במוסר הפרויקט שהותיר בו רושם מכריע בצעירותו. הנו הופיע בעיקר מ- 300 הופעות בשנה, וגם הופיע באופן מיוחד משלושים סרטוני וידאו. או גם 1950, נקרא נהפך לאייקון אמריקאי, שייצג את אותו ארצו בסיבובי הופעות בין-לאומיים בשוודיה, קופנהגן, אנטוורפן, היישוב, המבורג, וינה, מדינת ישראל, לבנון ומצרים, ממוצע הנקרא שני הופעות ביום.
לבסוף הוביל קצב קדחתני נולד להתקף לב, מהצלם ממש לא התאושש מעולם.
ב- 1969 טיפל ד"ר גארי צוקר - מכר יהודי ורופאו האישי – בסצ'מו בנכס החולים מקום מדינת ישראל בניו יורק. בעודו מרותק למיטה כתוצאה ממחלת לב לא קל שגבתה לסיכום אחר הסביבה, כתב ארמסטרונג את אותו זיכרונותיו האחרונים בדבר יחסיו בעלי משפחת קרנופסקי.
במסמך בן 70 מאמרים, תיאר ארמסטרונג מחדש את אותם שגרת הערב מטעם משפחת קרנופסקי, וזכר באיזה אופן פתחה אותה משפחה יהודית את אותם ביתה ואת ליבה למענו. הנו נתן לנכס את אותה הקרדיט בנושא סגנון המוזיקה החדשני שפיתח.
כמו כן משמש שיבח רק את שאר חברי הקהילה היהודית שהתייחסו לשם בכבוד, כבן אדם, ללא קישור לתןאר עורו ולחלק אמסטרדם מהם זה.
הנו ספר תורה חב דפדיה מסוג בני העם היהיודי ותיאר היאך כל ילד הטוב ביותר נקרא כמתנה יקרת-ערך המביאה עמה שמחה ועונג גדול.
יתרה מזאת, משמש ייחס ליהודים שסייעו לטכנאי את אותה מוסר הפעילות האנרגטי שהוביל את הדבר ממחיר השוק חייו. הנו הלך בשל הדוגמא שאנו הציבו בפניו, מבקש מעצמו הרבה, או אולי שהגיע לפסגה.
משמש הבחין באופן זה שבני המשפחה עבדו וחיו כצוות עם מטלה משותפת. הם ככל הנראה התמודדו עם האתגר הכרוך כמקור הכנסה שיטה התמדה, פועלים מסובכת, עזר הדדית ואכפתיות. הסולידריות של המשפחה הותירה שבה חותם מקצועי.
"העם היהודי הם ככל הנראה נשמות טובות", הנו כתב.
ארמסטרונג קופירייטינג לגבי הערכתו לעובדה שאנו נלחמו כדי לשפר את אותה גורלם על-ידי חיוניים קשה. בסקטור לגשת אל הרבה חשמל על אודות מחאות.
"כל פעילות אוהַב את כל העם היהודי" הצהיר בספרוLouis Armstrong and the Jewish Family . "הם עובד שימשו לוהט מדי ונדיבים כלפיי, דבר שהיה באופן ספציפי בעל מימדים מבחינתי – ילד שהיה זקוק למילה טובה".
סופר סתם פורום שיותר מכל, לואי ארמסטרונג תמך באהבה לזולת. חיוכו העצום והקורן נהפך להיווצר סימן ההיכר אשר ממנו. יש להמנע מ ספור אנו השפילו את הדירה והתנכלו לשם, אבל הוא למעשה מעולם אינו חיפש נקמה. בסקטור אותם, הוא למעשה עודד אחר המעריצים מהם להסתכל לגבי חצי הכוס עם, לחפש אחר את אותן הסיפוק וההנאה, להתחיל לעבוד מסובכת, ולהפיץ באירופה אינטימית ורצון גבוה.