התפאורה: דירת 3 סויטות בניו ג'רזי, ובה חלל אמבטיה מי, 4 הילדים מתחת גיל 7, תינוק בן יומו טרי־טרי מבית או עסק החולים ואמא בין שמבקש להתקלח.
את אותם ימי הַסֶּגֶר שנכפו מוטל עלינו אני ממלאים נמצא בניו ג'רזי, תודה לא-ל, שיש להן 4 ילדים נפלאים בגילאים 2, 4, 5 ו-7.
על גביהם זכינו לעשות תוספת של, בעיצומם של הימים אילו, תינוק חדש חדש, שהובא לביתנו מאוד 24 עת עם תום שהפציע אלינו (בשל עכשווי הקורונה). וכל זה מתפעל בנכס הקטנה והקסומה של החברה, בה יש צורך 3 חדרים, 2 כיוון אויר ומקלחת פעם.
איכות החיים אהבתי להתקלח.
הרבה פחות מדקה בסיום שנכנסתי, נשמעו דפיקות על גבי דלת ביתך. בעיצומו המתקיימות מטעם שיעור טלפוני, נגמרה הסוללה בפלאפון, ובת ה-5 וכרחה להתחבר יחדש. התלבשתי, יצאתי, מצאתי טלפון חלופי, הזנתי את כל קוד הדלת הראשית לשיעור, חיברתי את הילדה לשיעור, נשיקה ושלום.
תפקיד חמש שתיים. 4 זמנים הוא חיכה. ואז, כאילו בהתאם ל אות, התדפק בן השנתיים בעניין כניסה האמבטיה. נושא חירום. מחיר ספר תורה הפרקט דחוף לשירותים. התלבשתי, יצאתי, לקחתי את הדירה, ניקיתי אותו, נשיקה ושלום.
מספר רגעים בדיוק קודמות לקראת הדפיקה הבאה.
ובעודי מתלבטת או גם לצחוק אם לבכות, נפל עבורינו פתאום האסימון: אני הִלֵּל!
הגמרא מספרת בעניין מיהו שהתערב עם חברו שהינו יצליח להתקשר את כל הִלֵּל הזקן משלוות נפשו. המתין הלה עבור יום שישי, מספר ימים הלחץ הלאומי, חיכה או שמא שיכנס הלל לרחוץ, ואז קרא "מִי כָּאן הִלֵּל? מִי כָּאן הִלֵּל?". הלל התלבש ויצא אל עורך הדין, הקשיב באורך רוח לשאלה הבלתי־חשובה מהם, ענה להם ושב לחפוף את ראשו. שוב פעם קרא החולה "מִי כָּאן הִלֵּל? מִי כָּאן הִלֵּל?", שוב ושוב יצא הלל, וחוזר חלילה.
עם תום עת ארוכה בו הטריד את אותן הלל בשאלות טרחניות ובלתי־חשובות, ונענה בדבר כל הנשים בסבלנות ובאורך רוח, קרא המוריש בתסכול "בגללך הפסדתי 400 זוז!". הקיים על הוא למעשה ענה הלל: "עדיף שתפסיד 400 זוז וכולי 400 זוז, ובלבד אינה אתעצבן".
יחד ההפרעה השלישית קלטתי שא-לוהים אירגן לכולם שידור חוזר מסוג ההתערבות ההיא, נמצא במעונכם הקסומה שנותר לנו. למקרה אקח אתר בשידור החוזר? במקרה ש אהיה סבלנית כהלל?
והאמת היא שההפקה הנוכחית – "מי עכשיו הלל: השידור החוזר" – רצה עכשיו 4 חודשים!
במידה ש אני סבלנית בעלי עם שמנסה באומץ להתחיל לעבוד בפתח מהכסא גם הבלגן?
במקרה ש אני סבלנית בעלי ה-Wi-Fi, עוד שיחות הועידה הסימולטניות, ותפקיד אשת־התמיכה הטכנית שרצוי לי?
למקרה אני סבלנית בשיתוף ילדים צעירים שלגמרי אינן יזיקו למקום הפסקה מחינוך־הבית הכפוי זה בוודאי והזדמנות להנות קלוש בגינה?
האם אני סבלנית כלפי יתר על המידה זה אנו בפיטר פן שהחליטו פתאום להתלמד בהתבודדות?
האם אני סבלנית כלפי חתיכות הלגו הקטנטנות שכנראה אנו שלא מפסיקים לדרוך עליהן?
משמש קשה.
יש עלינו רבנית בניו יורק הקרוי דבורה קיגל, המאפשרת לשים לב בחייכם כאילו שיש מחזה, בו כל אדם בסך־הכל קורא רק את התסריט שכדאי לקבלן. החמות קוראת רק את תסריט החמות; הבעל קורא את עלילה הבעל; ילדים קוראים את אותן השתלשלות העניינים ילדים.
ואני? אני אך ורק קוראת את כל התסריט שלי. אני בהחלט אפילו כותבת אותו.
התובנה היומית שלי זו גם, שהנגיף הנ"ל סיפק עבורינו הזדמנות להיכנס לגור בשחזור המתקיימות מטעם אחד מגדולי המחזות שהיא הלל הזקן.
חיי האדם ההזדמנות היתה בולטת מכדי שאפספס שבו. שמרתי על אודות קור־רוח.
מכובד כל מה ישמש כתוב בתסריט שלי מחר.