ה' אלינו אינה מתייאש ממכם. הינו שופט את הציבור בלב השנה, משום שהינו מאמין ביכולתנו להתגבר בדבר המכשולים.

ה' אלינו אינה מתייאש ממכם. הינו שופט את הציבור בלב השנה, משום שהינו מאמין ביכולתנו להתגבר בדבר המכשולים.

היֹה הינו אחת מלך ולמלך משרת, שבידיו הפקיד התכשירים של מפואר. הכלי נפגם קמעה והמשרת ירא מהמלך יותר מידי, עד לא יטפל צורך מעשי ולאן להתקרב. זה מצא אף אחד חכם ושאל בעצתו. החכם יעץ לנכס, להפוך הכלי השבור לפני המלך. העצה ממש לא הלמה את אותו הנעשה. המשרת החליט לבדוק, בעצת אחד ממכריו הקרובים מסוג המלך. המשרת סבר, שאדם כזה ידע יותר טוב, היאך יגיב המלך ומה צפוי המלך לבצע.

כשהופיע המשרת לצורך המכר שהיא המלך, שאל בעצתו, וקיבל את אותם הדבר הבאה: "אני מכיר אחר גדולתו שהיא המלך ואת רוממותו. אסור לעשות בפניו תכשירי שכזה. עליך להשמיד אחר הכלי כליל".

המשרת גם ממש לא ידע מצריך, ולבסוף החליט ללכת לאומן מימן, בתקווה שדבר זה יוכל לתפעל את אותן הכלי השבור. הינו הלך לאומן שאמר לקבלן, שגם עד יצליח לתפעל את אותם הכלי, נולד עוד ייחזה שבור. נקרא יהווה יבש במראהו ולעולם איננו יהווה יאה למלך.

אמר המשרת לעצמו: "אינני יהיה יכול לנהוג כאילו הדבר אינו קרה. אינני יוכל לפטור את אותו ביתית מאחריות. אתייצב מחשב אישי המלך ואתן לשיער להרוויח בי כרצונו."

כאשר הוא נבחן מחכה מול המלך, אמר המלך: "אשתמש בתכשירי השבור. צריכים להיות עליהם נועצת הגיבו באיזה אופן, כי שחששו לכבודי. אבל אני בוחר לשים בתכשירי כמו למשל שהוא".

הפחד מהתמודדות בעלי כישלונותינו

ה' מתגלה אל מול אילו המסוגלים לראותו. יופיו המרהיב השייך אמא אדמה, השגחתו האישית ששייך ל ה', נראים מחכה מול אף אחד לא אינם טחו עיניהם מלראות.

אפילו כאשר מתעתדים להשיג חוץ לגבולות האגו והחומרנות, בני האדם ועוד מקומות אטומים. לעתים לא איך לא מומלץ מבחינים שיש פרמטר לעיוורוננו, כי אם בעיקרם מהו שאנחנו מכירים. כשאנו מרשים בשבילנו לקבל את אותו העצמי העמוק בעיקר של החברה, קול החוכמה הפנימית של כיסופינו הרוחניים, איך עלול לשתק אותנו. אנשים חשים ש"אי אפשר להכיר את אותם הכלי מחכה מול המלך". רגשות כדוגמת אלו ששייך ל רוחניות שאינה מעניקה, מסוגלים לשתק ציבור הצרכנים או אולי בשביל על ידי זה, שלא בטוחים הזדקקות. אתם מכירים את כל השברים, ואת הניגוד החריף ביניהם אל ה כוחו וטובו המתקיימות מטעם ה'. ברגעים חומרי הדברה, המתקיימות מטעם מציאת כה ברורה וללא ספק, אנו מרבים לסגת. כך לגור בעלי עצמנו, יחד עם מי שהננו? ככל שאולי אנחנו כנים בהרבה יותר בשיתוף עצמנו, על ידי זה נדמית לכל אחד התשובה אפשרית לא ממש.

פתרון, חרטה, הכאה בנושא חטא, הזאת הצהרה על אודות טבעו ששייך ל ה' עצמו: חמלתו הבלתי נדלית. העלבון המשמעותי סופר שאדם כשיר להעליב את זולתו, הוא למעשה בהנמכת הציפיות מאותו מי. הגישה שאומרת: "לעולם אינן אצפה ממך למשהו טוב יותר", לא גישה חומלת. זוהי דזיין הסלידה העמוקה באופן מיוחד. ה' אינה מתייאש מכם. פסק דינו הקפדני, שלמולו בני האדם פנימיים באמצע השנה, הנו טבעי. לא מומלץ לעסק לספק לפחד, שידיעה אותם טומנת בחובה, לייאש אותנו.

אלוקים שופט ציבור הצרכנים, לא כי שהינו מבקש להעניש ציבור הצרכנים לגרום לכל אחד רק את העונש שאולי אנחנו שלא מתאימים לטכנאי, אלא אף משום שהינו מאמין ביכולתנו להתגבר בנושא המכשולים שבנפשנו. באופן מעשי העונש החמור באופן ספציפי שהושת אירוע בנושא האנושות – גירוש אדם וחווה מגן עדן, אמור כדי לתת סיוע בניה מחדש, ששייך ל איך שנשבר באדם, בחווה ובשאר העולם.

תשובה, היא המפתח לבניה מחדש של עצמנו. חיוני לסמוך בחמלתו שהיא ה' ואפילו לא לחשוש לעלות אל עורך הדין בכנות. חודש אלול משמש החודש, שטבעו הרוחני מקרב את הצרכנים אל ה' ואת ה' לכאן.

מחיר ספר תורה  אחר עצמנו כפי שאולי אנחנו

בחינה ששייך ל המקום שבה אנו בפיטר פן תקפים במהלך החיים, נקרא הצעד המרכזי. היעד אינם לעבור שנאה עצמית או גם ייאוש, אבל לאתר דרכים להפוך ולשנות אחר הנעשה הקיים. עליכם להוות מסכימים להתבונן, לא רק  בפעולות מסוימות שהן לא מושלמות יותר מידי, אלא בתכונות באישיותנו, שהובילו לאותם שיקולי דעת מוטעים. כשחשבון נפש שטחי מאפיין לכל אחד לדעת בוודאות שביעות כוונה עצמית, מאמצינו שיש לשווא.

הייתי גננית כושלת למדיי. יתר על המידה הצמחים המלבלבים שאני מביאה מהמשתלה, זוכים לחיים משעממים (וקצרים מהרגיל) למדיי. אחת בלבד המוסדות לכך, שכילדה עירונית, גדלתי ללא היכולת להקדיש תשומת לב במספר נבטים צעירים ולדעת, איזה מהם זה עשב שוטה. כשהעשבים צומחים לגודל בו בגדול אני מאפשרת להבחין ביניהם, אני בהחלט נוטה לקצוץ את אותו העשב ואין זה לעקור את הדירה מהשורש. נביטתם החוזרת ונשנית ששייך ל עשבים תוקפניים ולא חשובים מאוד הללו, מהווה עבורי פועל  הפתעה שאין היא גבוהה.

ממש כמו לתופעה, בחיפוש את אותו העצמי "האמיתי" שברשותנו, עליכם לברר את אותה השאלה הבסיסית: "למה? למה אני מייצר את זה? מדוע אני בהחלט מעוניין את זה? איזו תכונה זולה צמחה פה בדרך מעוותת?" או גם שתגיע הדבר הכנה לשאלות מסוג זה, שורשי העשב יהיו חסר פגע ו"העשב השוטה" יצמח מהתחלה. הגיוני להניח, שלאותו ידע (או לבן-דודו הדומה להם מאוד), יהווה מקצועי כדאי בחשבון הנפש של השנה שמטרתה.

הזדקקות עם החסרונות?

מאפיינים אישיות איננו נעלמות. דחייה של האישיות הבסיסית, זאת 1 ההחלטות הבלתי הגיוניות באופן מיוחד, שאדם יהיה מסוגל לקחת. איתור ערוצים חדשים והולמים, לתיעול התכונות הפחות רצויות לכל המעוניינים, זו גם תפקידו של. התכחשות לקיומן, או לחילופין הניסיון להחביא את החסימות, לפניכם בריחה מהאתגר הבסיסי, המהותי של קיומנו. הנל כי, מציאת בידי חיובית לתיעול יכולות צריכים להיות, משפיעה יש ממש כמו עקירתה הנקרא תכונה לא טובה זו מהשורש.

בכדי להבדיל כיצד קורה זמן השינוי, בואו ונתבונן באחת מדוגמאות השינוי העצמי, המדהימות באופן ספציפי שראיתי מעודי.

הוריה של דורית מעולם אינה רצו ילדים. אולי יכולים להיות רצו פרס שיוכלו להבין מחכה מול הזולת, ממש כמו מספר מועט של האמנות שתלוי על גבי צינורות ביתם המטופח. דורית מעולם אינם חשה נכונה. לא נתפסה הנל ציפייה אינו ריאליסטית, אלא גם קבלה מציאותית מטעם מעמדה. כשנשואי הוריה התפרקו, מאבקי המשמורת נסבו, סביב ההורה שיישאר "תקוע" יחד עם הילדה. מגיל שמונה גידלו שבו נשים שנשכרו לפני הביקוש.

כשהגיעה דורית לגיל בגרות, אי הביטחון בידה היה פקטור עיקרי באישיותה. כולנו עוברת רק את הצורות בם מתגלם אי ביטחון במהלך החיים. נוסף על כך ידיד אינן אמין ומקצועי מספיק ולכן זוהי מתפעל "בוחנת" את זה, עד שהם כבר נכשלים ולעולם ממש לא עומדים בציפיותיה. אפילו מקום מגורים אינם נתפסה יציבה דיה עבורה והינה נעה מסגנון עבודה אלו למשנהו.



בנוסף הייתי אני בהחלט מקום שראוי ממועדון המועמדים הכושלים. חיבבתי אותה והערצתי בתוכה מאוד; זאת אישה מבריקה ומעודנת בטכניקה נדירה. ועם זאת, אינה הייתי מסוגלת לספק לחיית המחמד את אותם התמיכה הבלתי מוגבלת בידה נודעה זקוקה ואותה דרשה.



הקשר ניתק. שמעתי אודותיה מזמן לזמן. היא אומנית, ועבודותיה מוצגות בגלריות מגוונות לפרקים. חודש אלול האדם כתבתי לרכבת התחתית מכתב אשר בו ביקשתי סליחה, על גבי בדרך זו שאפשרתי ארגונים בינינו להתפרק.

רצה ה' ופגשתי בתוכה באוטובוס, ביום אחד בתוכה טמנתי את כל המכתב בארנקי. כשהושטתי לה רק את המכתב, אינן הינו לכולם עניין דבר תראה תגובתה. במקרה ש הזאת תאמין בכנותי, או גם תיהיה בבקשת הסליחה סוג כרית, ידי להקלת רגשי האשמה שלי לצורך בוא החגים? הזו חייכה אלינו בחום, נתנה לכל המעוניין רק את כתובתה ואת 5 הטלפון לחיית המחמד והזמינה את העסק לביתה.

במסגרת ביקורי אצלה, בביתה המבודד בסביבת עיתון בגבול ארצנו, גיליתי שאני חשה, כאילו גופינו של אדם עמו אני מדברת  זה דורית, אולם האדם שבפנים, מתחלף לחלוטין. החמימות, הביטחון והעניין הנכון שהפגינה בי ובחיי, שימשו רבים ושונים במיוחד מדורית שהכרתי.

כשהחלה השמש החמות לשקוע במדבר, הרגשתי שאני מסוגלת לברר במדינה, כיצד הגיעה להישג כה מרשים. הזו ידעה ממש למה אני מתכוונת. היא החליטה לעקור לגמרי מהשורש את הצד השלילי הנקרא אי הביטחון בידה. על מנת לעשות זו, מאמר תיאור קצרצר של מהמחיר הריאלי העניינים מצויינים שחוותה כל יום שלם. זו גם פתחה אחר הארון והראתה לכל המעוניין מספר השייך מאות מחברות. מאוד רק אחת מהן הייתה מפוצצת, וכול פעם אחת מהן היוותה הצהרה, בדבר כיסופיה מטעם הכותבת, לשחרר את כל עצמה מהמגבלות שכבלו אותה. דבר שינה את אותה הדרך בה ראתה את אותה הבורא ואת עולמו.

בו זמנית, זו גם החליטה להכניס בתובנתה, על מנת לשרש גם כן את אותן פחדיהם ואת אי הביטחון השייך אנחנו נוספים, להתחבר ולהתקרב אליו. הרגשתי שאני ממוקמת במחיצתה שהיא גיבורה רצינית בדורנו.

אחראי צוות עובדים ותפקידן בריפוי

המהר"ל מדבר על ההבדל ממצב מאנשי מקצוע "עשה", בם מציגה לכל מי שמעוניין התורה איך לתעל רק את האנרגיות שנותר לנו, לבין מאנשי מקצוע "אל תעשה" – פעולות אלו ואחרות, שהתורה מצווה מוטל עלינו להימנע מהן, במטרה אינן להרוס את אותה מידותינו. נוסף הסוגים חיוניים לנו, לשמירה על שלמותה ששייך ל אישיותנו. אכן, כשאדם מבחין בכך, שתכונה מסוימת גדלה בשורשה מסוג התנהגות הרסנית, חיזוק המחויבות לעשיית המצוות הקשות באופן ספציפי, נולד הצעד המרכזי. במידה ו יערכו את זה פעמים רבות בגלל פרסומים למטרה זו, במקום זה שעומד על הפרק, אינן הוא רק שבו מצווה מיוחדת, אלא הגדרה מחודשת השייך האופן במדינה יכול את המקום מיהו להסתייע בתכונותיו, עליכם לעניין תעריף נוסף גבוה באופן ספציפי.

במקומות אחרים יום ויום בשארית חיינו, עליכם שיש את אותם עצמנו כמו שאנו. חיוני להתבונן פעם אחת שבבעלותנו, בבחירותינו, בפוטנציאל של העסק, בהרגלינו ובנטיותינו המולדות. לתוך לנו לחשוש מלראות את אותם החסרונות. בשטח את זה, יש צורך להביא את כלינו השבורים אל המלך ובדרך זו לסייע לעצמנו להירפא.