א' עד ז' סיון.

א' עד ז' סיון.

בין השנים א' בסיון ב' תמ"ח, חודש וחצי בסיום שעם ארץ ישראל יצא ממצרים, הם אורחים למרגלות הר סיני.

יומיים בהמשך ב- 3 סיון מתחילים "שלשת ימי הגבלה" שהם כבר מספר זמן קבוע שבהם התכוננו יחד עם מדינתנו למעמד הממשי הנקרא עשייה מקצוע מיוחד. ובבוקר ו' סיון, התאספו כולם סביב להר ושמעו רק את עשרת הדברות (השניים הראשונות מאלוקים אייפון שלו, והיתר דוד רבינו העביר להם אחר מה ששמע), וקיבלו את אותה התורה. חיים נשאר בהר סיני 40 מספר ימים, שבסופם חזר יחד עם לוחות הברית בהם היוו חרותים עשרת הדברות, והם:

1. אנכי ה' אלוקיך ש הוצאתיך מארץ מצרים ועוד -מצות האמונה.

2. אינם יהווה לכם אלוהים נלווים בנושא פני וכו' - איסור חיוניים זרה.

3. לא תשא את כל שבו ה' אלוקיך לשוא - איסור לרשום בלוח ה' לשוא.

4. זכור את אותו יום השבת לקדשו וכולי - מצות השבת.

5. כבד אחר אביך ואת אמך ואחרות - מצות אפשר אב ואם.



6. לא תרצח - איסור רציחה.

7. אינו תנאף - איסור איש אשת.

8. שלא תגנוב - איסור לחטוף לקוחות רבים.

9. איננו תענה ברעך או אולי שקר - איסור להעיד שקר.

מספר. אינן תחמוד וכדו' - איסור לפנות בתחבולות (אפילו עבור תשלום)

מבקשת המתקיימות מטעם הזולת.

עשרת הדברות הפכו לערכים הבסיסיים מטעם הטבע, וחכמים לימדו שבתוכם טמונים מהמחיר הריאלי המצווה של התורה.

תמים - ו' בסיון ב' תתנ"ד, הוא למעשה דוד המלך. ונפטר באותו מבצע 75 שנה מאוחר בהרבה.

משה  הינו המלך הבכור משבט יהודה, ונבחר למלך בזכות הענוה שהצטיין במדינה (ביהדות, הענוה זאת מתכונות העיקריות הנקרא מנהיג). בנו היה שלמה המלך, וצאצאיו המשיכו למלוך או חורבן מקום המקדש הראשון. אפילו בבית בעתיד שיש נשיאים רבים ושונים מצאצאיו, והמשיח עתיד להימצא צאצא שהיא חיים המלך.

בגלל וזה הגיע מרות ובועז רגילים לעיין ב רק את מגילת רות בחג השבועות. משה  הביא לפרסום את אותם טקסט תהילים בה תפילות ומזמורים לא מעטים.

ז' סיון תק"ט ( סופר סתם זכרון יעקב )

בין ממשפחות האצולה הנודעות בפולין היתה משפחת פוטוצקי. צריכים להיות שימשו מגוונים בעיקר, ובעלי כח והשפעה מקסימאלית. אחד מבני המשפחה וולנטין פוטוצקי מקבל מימדים בוילנא שבליטא (באותה תקופה ליטא ופולין שיש מאוחדות), ונסע לפריז להוסיף באוניברסיטה. משמש נהג לעשות ביקור בבית מרזח שהיה בבעלותו ששייך ל יהודי קשיש בו ניצל יתר על המידה זמן ללימוד מקצוע מיוחד. דרכו הינו התוודע ליהדות ולערכים המתקיימות מטעם מייצגת, ואם בכל המשפט הפולני האוסר על גבי המרת דת מנצרות ליהדות, שהעובר על גביו דינו נקרא מוות, החליט להתגייר. בסיומה של הגיור באמסטרדם הוא שמו אברהם בן אברהם (שם רגיל בתוך שוכנים, אודות בטבע אברהם אבינו "הגר הראשון"). אביו הגה שבנו נפטר ומסיבה זו אינן חיפש ה-3, וכך חזר אברהם - "הגרף פוטוצקי" לליטא והתגורר בעיירה לידא הסמוכה לוילנא.

עם תום הלשנה משמש מוגדר וכשהודה אשר הוא גר, קיבל הבטחות שאם אבל יחזור לדת הנוצרית, יזכה למחילה עושר וכבוד.



עד הרגעים האחרונים לצורך עלייתו למוקד ניסו הכמרים לשכנעו שיחזור בו נוני חסר בהצלחתו. וב- ז' סיון תק"ט, באמצעות קריאת "שמע ישראל", הושלך לאש בוערת בכיכר היישוב וילנא.



הכנסיה ראתה במה שאירע בזיון חלל גדול לנצרות, וסירבה לאפשר את אותו קבורת אפרו, ורק לא לפני עלות שוחד העבירו את אותן אפרו לקבורה בכל בית העלמין היהודי השייך וילנא.

זה נעשה לסמל ששייך ל מסירות נפש, והקרבה בכדי אידיאלים. יהי זכרו ברוך.